המאבק על כניסת רפורמת 'עוז לתמורה' למוסדות החינוך החרדי: הרפורמה נולדה בימיו של שר החינוך לשעבר גדעון סער כאשר יו''ר ארגון המורים רן ארז הגיע להסכמות על הכנסת רפורמת 'עוז לתמורה' לכל מוסדות החינוך כאשר הלימודים יתארכו עד שעות אחר הצהריים ובתמורה יעלה שכרם של המורים.
בציבור החרדי שררו חילוקי דעות וגישות שונות בשאלה האם לקבל את הרפורמה במוסדות הלימוד החרדיים כאשר מצד אחד הועלתה טענה כי מדובר בפריצת גדר שעלולה לפתוח פתח להתערבות בתכני הלימוד בעתיד וכן העובדה שהרפורמה לא מותאמת לציבור החרדי בשל העובדה שאשה חרדית צריכה גם לשהות בביתה ולחנך את ילדיה ולא רק להשקיע בעבודתה.
מנגד טענו אחרים שניתן להגיע לפתרון מניח את הדעת ולפיכך אפשר לשלב את הרפורמה גם בציבור החרדי כאשר זה יסייע לפרנסת המשפחות וגם לחינוך הבנות.
מועצת גדולי התורה של 'אגודת ישראל' התכנסה פעמיים בשנתיים האחרונות לדיון בנושא כשבסיומו אישרו האדמו"רים את כניסת הרפורמה למוסדות החינוך בציבור החסידי.
מנגד דעתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן היתה להימנע מלהכריע כעת והבהיר כי יש להמתין עם שילוב הרפורמה לתקופת זמן נוספת.
לקראת שנת הלימודים הבאה תשע"ז הגיעה שעת האפס בו נאלצו מוסדות הלימוד לקבל הכרעה בסוגיה. מנהלי הסמינרים ניהלו בחודשים האחרונים דיונים קדחתניים מול ראשי משרד החינוך במטרה להגיע לפתרון בניסיון לדחות זאת בשנה נוספת.
בתקופה האחרונה הגישו מוסדות 'בית חנה' של חסידות חב"ד בירושלים (הנחשבים לקיצונים יחסית) עתירה לבג"ץ בנסיון למנוע את שילוב הרפורמה במוסד זאת בטענות שונות ערכיות וטכניות במהותן.
אחת הטענות היתה שיש הבדלים בין מורה חרדית שלא רואה את עבודתה כעיקר אלא ככורח המציאות ולפיכך אין לכפות עליה שעות עבודה נוספות זאת לעומת מורה שאינה דתיה.
בג"ץ דחה השבוע את העתירה וקבע כי אין הבדל בין החינוך החרדי לחינוך הכללי וכי אצל כולם יש לשלב את הרפורמה המדוברת.
לדברי גורמים חרדיים מדובר בנזק חמור זאת משום שכעת בג"ץ טורף את הקלפים ומשרד החינוך לא יוכל להגיע להבנות שקטות מול ראשי הסמינרים זאת בשל הקביעה המשפטית שאין להבדיל בין מורה חילונית למורה חרדית.
"חבל מאוד שיש כאלו שביקשו להועיל וחשבו שדרך בית המשפט יגיעו להישג של דחיית הרפורמה אך בדיעבד גרמו נזק לכלל המוסדות החרדיים שכעת יצטרכו למצוא פתרונות חילופיים על מנת להגיע שוב להבנות השקטות מול משרד החינוך", הם אומרים.