האם מדובר פה בניסיון הפיכה כושל שהגו והוציאו לפועל האמריקאים? הרוסים? פתהוללה גיולן? או אפילו ישראל. לאחרונה נפוצו שלל תיאוריות קונספירציה המנסות להפנות אצבע מאשימה ולמצוא את האחראי לניסיון המהפיכה. אולם אם נבחן מי המרוויח העיקרי מהמלך ואיך בעצם התנהל ניסיון המהפיכה הכושל חסר כל סיכוי נראה כי החשוד העיקרי הוא דווקא מבית ולא מחוץ.
טורקיה סובלת בחודשים האחרונים מגלי פיגועים וטרור שלא זכורים לה בעבר. המצב הכלכלי קשה ואחוזי האבטלה בקרב הצעירים ובכלל מרקיעי שחקים, כל אלו לא תורמים לאהדתו של נשיא ארדואן בקרב בני עמו, אם נוסיף לכך את פרשיות השחיתות של בני משפחתו וארמונו המגלומני ובו מעל 1,000 חדרים!!!! שעלותו מגיעה לכדי מיליארד דולר, וכן את הבידוד הבינלאומי בקרב האיחוד האירופי, רוסיה, מצרים ומדינות ערב סוניות אחרות אנו מגיעים מהר למסקנה כי מצבו הפוליטי של ארדואן דרש טיפול כירורגי דחוף.
אם כניסתו לתפקיד ראש הממשלה ואחר כן כנשיא, אחת המטרות ששם לעצמו הוא לנקות את השורות מתומכי פתהוללה גיולן יריבו אידיאולוגי המר(שעיקר היריבות היא בעצם בפן האישי) , שעל אף כל ההילה והתקוות שנסובו סביב האופזיציונר גיולן, מדובר באיש זקן (בן 75) ששוהה בארה״ב כבר תקופה ארוכה(מאז 1999), והוא אינו בעל ראייה חילונית, אלא בעל ראייה איסלמית, ששונה מראייתו של טג׳יפ ארדואן -במילים אחרות, אותה הגברת בשינוי אדרת. ארדואן הצליח במשימתו ועם הזמן למוטט את כל פרמידת הכח והשליטה שהייתה לגיולן על הרחוב וההנהגה הטורקית, על אחת כמה וכמה כאשר הוא נאלץ להפעיל אותה ממקום מושבו מעבר לאוקיאנוס. כל שנשאר מפתהוללה גיולן היום זו רק ההילה והצורך של ארדואן באויב מבחוץ. ארדואן גם דאג לשנות את החוקה החילונית במהותה ולכופף תחתיו את הצבא, תוך כדי מתן הזדמנות מועדפת לאיסלמיסטים צעירים להצטרף לשורות הצבא ואף לכפות על מעוז החילוניות האחרון הזה במדינה לקרוא וללמוד קוראן שעה ביום. יתכן אומנם כי לא הצליח לרענן את כל שורות הצבא ועוד נשארו קצינים ומפקדים אשר ראייתם שונה מזו של ארדואן, אך ללא ספק מדובר במיעוט שאין לו את הכח שהיה פעם.
על כן, לא גולן ולא הצבא הטורקי לא באמת יכלו על ארדואן. אם נוסיף לכך, את העובדה שניצחונו של ארדואן היה תוך 24 שעות וללא שום ארטילריה כבדה ומבלי שהיה צורך באמצעי לחימה משמעותיים או קרבות עזים עם המוני הרוגים, כפי שאנו חוזים במהפיכות אצל שכנותינו במזרח התיכון, אלא בפועל הספיקו כמה אלפי אזרחים אוהדים שיצאו לרחובות בהפגנת תמיכה בלתי רגילה והופ, הסדר שב על כנו. הדבר מעלה תמיהה באשר לניסיון ההפיכה האומלל הזה והאם היה בכלל כאן נסיון מהפיכה כפי שהשלטונות באנקרה רוצים להציגאת זה או זריית חול בעיניים.
יחד עם זאת, ניתן לומר כבר עכשיו ובוודאות מלאה כי המרוויח העיקרי מהמהלך הוא ארדואן. הוא החזיר לעצמו את הפופולריות ברחוב, הוא זכה לגיבוי בינלאומי מקיר אל קיר כולל מדינות אירופה שלא הייתה להם ברירה אלא להוציא את המילים ״אנחנו בעד שלטון שנבחר באמצעים דמוקרטים״. לא רק זאת, בהיותו מתנוסס על גבי גלי האהדה של הרחוב הטורקי, נפתח לארדואן חלון הזדמנויות היסטורי לסיים את אשר התחיל ולנקות באופן מוחלט את מתנגדיו ומתנגדי המשטר. כבר בשעות הראשונות, לפני כל דבר אחר החליט ארדואן לעשות סדר במערכת המשפטית - שם פוטרו כ 2,700 שופטים ללא שום קשר לניסיון המהפכה. הן במערכת אכיפת החוק- פוטרו כ 3,000 שוטרים, והן בצבא - נעצרו כ 8 גנרלים, כמה עשרות קצינים בכירים וכמה אלפי חיילים שלדעתו של ארדואן אינם ״נאמנים״ לשלטון.
ההזדמנות ההיסטורית של ארדואן לזכות לכח כמעט אבסולוטי אליו הוא שאף ולהיפטר ממתנגדיו מעלה מספר תהיות לגבי עצם גודל מזלו של ארדואן. האם באמת היה כאן נסיון הפיכה שלא צלח מצד אלו שידעו כי אין להם את הכח והסיכוי להצליח, או שמה מדובר בהצגה אחת גדולה שהבמאי, השחקן הראשי והתסריטאי שלה הוא לא אחר מזה שגם קצר את רווחי הכרטיסים.