הקיץ מאפשר לתלמידים רבים לנצל את חופשתם כדי לעבוד. החופשה הארוכה מאפשרת לבני הנוער להשתלב בעבודות שונות ומהווה הכנה להשתלבות בעולם העבודה כבוגרים. התנסות זאת תורמת לטיפוח ערכים של אחריות והתמדה ולפיתוח מיומנויות שונות כמו: יזמות ומשא ומתן, ניהול תקציב והיכרות עם חוקים הקשורים לעולם העבודה.
בציבור החרדי יוצאות הבנות לחופשה במקביל לבני הנוער במגזר הכללי ואילו הבנים מצטרפים אליהן רק לאחר ט' באב לחופשה מקוצרת של שלושה שבועות.
תחומי התעסוקה של בני הנוער החרדים מוגבלים. עבודות בתחום המזון כמו מלצרות ועבודה באולמות אירועים רווחת אצל בני הנוער החילונים, אך אינן רווחות במגזר החרדי. העבודות הנפוצות ביותר הנן בקייטנות, בפעילויות הקיץ של ארגוני החסד ובשמרטפות. ההיצע עולה על הביקוש ועל כל הצעת עבודה ישנם מספר גדול של מועמדים. תחום התעסוקה במגזר החרדי הנו סוגיה העולה תדיר על שולחנם של מקבלי ההחלטות אך תעסוקת בני נוער הנו תחום אפור אשר אין גוף שלוקח את הטיפול בו.
עבודת בני נוער בישראל מוסדרת באמצעות חוקים שתפקידם לשמור על זכויותיהם של בני הנוער בעבודה ולוודא כי העבודה איננה פוגעת בבריאותם ובהתפתחותם. חוק עבודת הנוער, התשי"ג–1953, קובע את תנאי ההעסקה של בני הנוער, ובהם גיל ההעסקה, המועדים והשעות שבהם מותר להעסיק אותם ועוד; תקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), התשמ"ח–1987, מסדירות את השכר המשולם לבני הנוער.
הוועדה לזכויות הילד בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון קיימה במהלך השנה דיונים בנושא "פיקוח ואכיפה על עבודת נוער בקיץ". במהלך השנה נבנו שתופי פעולה בין גורמים השונים העוסקים בתחום בינם: משרד הכלכלה, משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי, הסתדרות הנוער העובד והלומד, ומועצת התלמידים והנוער הארצית. הוועדה הדגישה את החשיבות של קיום פעולות הסברה בתחום עבודת הנוער בבתי הספר, הן באמצעות מתן מידע לגבי זכויות בני הנוער והן באמצעות מתן מידע שימושי לגבי השירותים המטפלים בתופעה. כמו כן עלה הצורך במתן מידע בנושא זה גם להורים למתבגרים ולגופים מקצועיים נוספים אשר נמצאים בקשר עם בני נוער, על מנת שכל הגורמים המעורבים בחייו של הנער יוכלו לכוון אותו לשירותים המתאימים בעת הצורך.
הסוגיה הופכת למורכבת יותר בהתייחס למגזר החרדי.
שיח זכויות אינו חלק ממערכת הערכים עליהם מתחנך הנער החרדי. חברה מסורתית מחנכת להיררכיה וממילא זכויות הילד אינן נמצאות בסט המושגים המגזרי. הפער בין החינוך לבין המציאות מייצר לא פעם מצב בו . תופעות של הלנת שכר ותנאי עבודה ירודים בשילוב הפרת זכויות בסיסיות אינן תופעות נדירות. ביקוש רחב וחוסר במקומות עבודה מביאים לכך שבני הנוער מוכנים להתפשר על תנאי העסקתם והופכים למנוצלים ושבויים בידי מעסיקיהם. מדובר בסוגיה אשר יש לתת עליה את הדעת ולו מהסיבה שחלק גדול מבני הנוער מגיעים ממשפחות ברוכות ילדים והשכר לו הם זכאים משמש לא פעם לכלכלת המשפחה בכלל והנער בפרט. מרבית ההצעות שהוצגו לפני הוועדה כמו פעולות הסברה והנגשת מידע לתלמידים אינן רלוונטיות לצבור החרדי, יש צורך בהתאמה ערכית ותוכנית.
עלינו לדאוג לכך שבני הנוער החרדים לא יופלו ולא ינוצלו ולו מהסיבה שבני נוער אלה יהפכו ברבות היום לאזרחים בוגרים אשר יהוו חלק מעולם התעסוקה הישראלי.