שר האוצר משה כחלון פועל כדי להוזיל את מחירי הדיור, אך בינתיים נראה שניסיונותיו באים בעיקר על חשבון המגזר החרדי. בשבוע האחרון, פורסם על תכניתו להטיל מס של אלפי שקלים בחודש על מי שמחזיק למעלה משלוש דירות. כידוע, אברכים רבים במגזר החרדי, שאינם עשירים כלל, מחזיקים דירות להשקעה כדי שיהיה להם עבור חתונות הילדים, והם יפגעו ישירות ממס זה. סביר להניח שאין מדובר בהתנכלות מכוונת וברדיפה, אלא בעיקר חוסר מודעות לצרכים של המגזר החרדי, ולפיכך זוהי שעת מבחן של חברי הכנסת החרדים להבהיר את הדברים ולעצור את הנזקים.
רוכשי הדירות להשקעה במגזר החרדי אינם אנשים עשירים, אברכים קשיי יום נטלו על עצמם משכנתאות גדולות ואותן הם משלמים באמצעות השכרת הנכסים. לרוב, מדובר בדירות קטנות בפריפריה, שעלותן היא נמוכה יחסית (והייתה נמוכה ממש לפני כעשור), ודמי השכירות המתקבלים מהן גם נמוכים. לכן, הטלת מס שרירותי וגורף על פי מספר הדירות בלא כל התייחסות לערכן פוגע דווקא בחלשים ביותר. למרות שבמקביל שר האוצר הודיע על הורדת מס, אך הורדה זו תועיל דווקא לבעלי השכר הגבוה, כך שהאברכים החרדים לא יהנו ממנה כלל.
מדיניות זו של הטלת מס על פי מספר הדירות היא לא רק פוגעת בחרדים, אלא היא גם נעדרת היגיון כלכלי. וארבע סיבות עיקריות לכך:
1. זה מהווה מתן צ'ופר לחזקים על חשבון החלשים.
2. המס יגולגל על השוכרים.
3. בלא שקלול ערך הדירות, זה מס שרירותי וחסר הבחנה שיפגע בחלשים ביותר.
4. מס זה נתון למניפולציות רבות.
סיבות אלה אפרט אחת לאחת:
כאשר היצע הדירות בשוק לא גדל באופן משמעותי (כמות המכרזים אינה עומדת בביקוש, ומבצעי מחיר למשתכן רק מעלים מחירים לשאר), אזי המשמעות של מדיניות מס זו היא אחת: הוצאת דירות להשכרה מהשוק, והפיכתן לדירות למכירה. כלומר, כל דירה שמשקיע ימכור, נגרעת הרי משוק השכירות. המשמעות היא שהיצע הדירות לקניה יעלה ולפיכך מחירן ירד, אך היצע הדירות לשכירות יקטן ומחירן יעלה. ברוב המקרים, שוכרי הדירות הנם אנשים עניים יותר מאלה המעוניינים לרכוש דירה. ולפיכך, במדיניות זו מתקיים אבסורד כאשר הממשלה מספקת צ'ופרים לרוכשי הדירות החזקים יותר, על חשבון שוכרי הדירות החלשים מהם בהרבה.
בעיה נוספת של מדיניות זו, היא הפגיעה הישירה בשוכרים, כיון שהמס יגולגל בפועל עליהם. הרי בעלי הדירות ינסו לצמצם את הנזק, ופשוט יעלו את מחירי השכירות. כלומר, מי שישלם את המס אלו השוכרים. לפיכך, ימצאו השוכרים לוקים פעמיים, גם כאשר שכר הדירה יעלה ולמעשה המס יושת עליהם, וגם שהיצע הדירות האפשרי עבורם קטן, כפי שהוסבר לעיל.
יתר על כן, מס זה לא הוגן כלפי המשקיעים השונים, כיון שהוא נוטל רק קריטריון אחד ומטיל מס רק על פיו – מספר הדירות. ערך הדירות אינו מחושב. באופן זה, אדם שיש לו שתי דירות להשקעה באזור יוקרתי בשיווי 10 מיליון שקלים (והכנסה משכירות בהתאם) לא ישלם מס, אך אברך חרדי שיש לו 3 דירות (עם משכנתא) בדימונה כן ישלם. האם זה הוגן? לא.
והבעיה הרביעית עם מס זה, היא שהוא נתון למניפולציות מרובות וקלות. אנשים ירשמו דירות על שם ילדים בוגרים, בני משפחה וכו', כדי שברישומי המס יופיע שהם בעלי 2 דירות ומטה בלבד. אין היגיון כלכלי בלהרבות קומבינות בישראל, וחבל שמדיניות מס תוביל לכך.
אחרי הכל, היחס של האוצר אל משקעי הנדל"ן הקטנים כאל אוייבי השוק הוא שגוי, הם מספקים ערך גדול דווקא לחלשים, בכך שהם מאפשרים להם אפשרויות מרובות לשכור דירה במחיר זול יחסית (היחס בין מחיר הדירה לבין מחיר השכירות הוא מאד הוגן, תשואה ממוצעת לדירה היא 3 אחוז בלבד). לכן, לצאת ולהילחם בהם זו טעות.
תפקידם של חברי הכנסת החרדים הוא להציג בפני שר האוצר את צרכי המגזר החרדי, ולמנוע אפשרות לפגיעה שרירותית במשפחות רבות. יש להציג את העובדות שמס זה לא מגדיל את ההיצע, אלא רק מצ'פר את החזקים על חשבון החלשים, פוגע בהרבה אברכים במגזר החרדי בשעה שהוא מאפשר יד חופשית להשקעה לבעלי דירות יוקרה. הורדות מס ההכנסה שכחלון מקדם לא יועילו לחרדים כמעט בכלום. אני מקווה שלא לכך התכווין כחלון, וכל הורתה ולידתה של הצעה זו הוא בטעות בלבד.