שני אירועים מכוננים בזירה הפלסטינית הפנימית צפויים להתרחש בקרוב, ושניהם קשורים בחמאס. הראשון צפוי בעוד כחודשיים, באוקטובר, אז ייערכו הבחירות לרשויות המקומיות ברשות הפלסטינית. גם המהלך השני צפוי בחודשים בקרובים, כאשר חמאס יבחר הנהגה מדינית חדשה.
בחודש יוני חשף העיתון "א-ראי אל-יום" כי משעל החליט לא להתמודד פעם נוספת על תפקיד ראש הלשכה המדינית של חמאס. למרות זאת הוא לא הודיע זאת באופן רשמי ובקולו. מעמדו של חאלד משעל היה כמעט בלתי מעורער בארגון, אך הוא נחלש בעקבות מבצע צוק איתן וחילוקי הדעות על ניהול המערכה בין הנהגת "החוץ" של חמאס לבין ההנהגת "הפנים".
האיתות של משעל, הגם שאינו מוגמר (משעל הודיע גם בבחירות האחרונות ב-2012 שלא יתמודד וברגע האחרון שינה את דעתו וניצח), פתח את המרוץ להחלפתו בהנהגת הארגון. חמאס מסמן בשלב זה שלושה מועמדים ריאליים לתפקיד: איסמאעיל הנייה, יחיא סינוואר ומוסא אבו מרזוק. נכון להיום – חודשים לפני הבחירות – איש אינו יכול עדיין לדעת או להעריך מי הוא בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להיבחר להנהגת הארגון.
איסמאעיל הנייה הוא כיום מספר 2 בהנהגה המדינית של חמאס והדמות החזקה והדומיננטית ביותר של חמאס ברצועה. בחמאס נחשב הנייה לדמות כריזמטית מאוד, מנהיג בעל יכולת לסחוף אחריו קהל בנאומים חוצבי לבבות, איש שיודע להבליט ולשווק את אורח חייו הצנוע. הנייה יצר לעצמו מערכת קשרים ואמון עם שאר הפלגים הפלסטיניים ברצועת עזה ובראשם הג'יהאד האיסלאמי. בסקרי דעת קהל עולה כי הוא בעל הסיכויים הגבוהים ביותר בחמאס לנצח בבחירות לנשיאות הפלסטינית. הוא דמות מקובלת בקטאר (התורמת העיקרית לשיקום רצועת עזה), בטורקיה (הפטרון האיסלאמי העיקרי של חמאס כיום) ואפילו באיראן.
יחיא סינוואר הוא אחד ממייסדיה של הזרוע הצבאית של חמאס. הוא נכלא במהלך האינתיפאדה הראשונה והיה בכיר משוחררי עסקת שליט. מאז שחרורו התברג סינוואר גבוה מאוד בהנהגת חמאס ונבחר כחבר בלשכה המדינית של הארגון בבחירות האחרונות, ב-2012. במקביל הוא העמיק את קשריו בזרוע הצבאית של הארגון והפך לאחד הקרובים ביותר למוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית. דף משתמש בסינוואר כדי להעמיק את השפעתו (הגדולה ממילא) על הזרוע המדינית של הארגון. אם אפשר להקביל את דף לרמטכ"ל חמאס, הרי שסינוואר הוא שר הביטחון של הארגון.
אבו מרזוק היה הראשון שנשא בתפקיד ראש הלשכה המדינית של חמאס בתחילת שנות ה-90. בחמאס רואים בו בעל כושר חשיבה אסטרטגי ורשת קשרים ענפה בקרב מנהיגים איסלאמיים בעולם הערבי והמוסלמי. נקודת החוזק שלו טמונה ביכולותיו הדיפלומטיות ובעיקר בקשריו הטובים (בהשוואה לשאר מנהיגי חמאס) עם ראשי ההנהגה המדינית והביטחונית במצרים, שמעדיפים באופן מסורתי להידבר באמצעותו מול הארגון. לאבו מרזוק יש גם קשרים טובים עם הזרוע הצבאית של חמאס, שאינה רואה עין בעין עם ההנהגה המדינית. הוא נושא תפקיד חשוב נוסף כמחזיק תיק הפיוס עם פתח, ולפיכך טווה קשר טוב יחסית גם עם חלק מההנהגה ברמאללה.
במקביל לקשרים העדינים שטווה במצרים, יש לאבו מרזוק גם קשר ישיר עם ההנהגה באיראן ובחיזבאללה, אולם קשרים אלה ספגו מכה קשה השנה אחרי שמקור עלום, ככל הנראה גוף מודיעיני ערבי, הדליף לתקשורת הקלטה של שיחת טלפון שבה תוקף אבו מרזוק את איראן ומאשים אותה בשקרים ובחוסר סיוע לחמאס.
בחמאס מעריכים שלמרות שהוא נוטה לפרוש, לחאלד משעל תהיה השפעה גדולה מאוד על זהות מחליפו בשל קשריו העמוקים עם מועצת השורא שבוחרת את המנהיג הבא. חלק מהזרמים בחמאס מדגישים דווקא את החשיבות של חיזוק קשריו של חמאס בזירה האזורית, האיסלאמית והבינלאומית – תפקיד שמנהיג הארגון יכול לבצע רק כשהוא נמצא ''בחוץ'' ולא ברצועת עזה. כמו כן, מנהיג שנמצא ''בחוץ'' יהיה חשוף הרבה פחות לסכנת התנקשות ישראלית מאשר ברצועת עזה, בעיקר אחרי ניסיון החיסול הכושל של המוסד במשעל בירדן שפגע בקשריה של ישראל עם הממלכה ההאשמית.
יש לציין, כי הזרוע המדינית של חמאס תעדיף שהמנהיג הבא של הארגון יבוא משורותיה, כמו אבו מרזוק והנייה, במסגרת מאמציה ''להלבין'' בעולם את פעילותה - מסכם אליאור לוי שמפרסם את הסקירה ב-ynet. סינוואר אמנם שייך בפועל לזרוע המדינית, אך הוא מזוהה מדי עם הזרוע הצבאית ולכן תהיה למועמדותו התנגדות גדולה. מצד שני, הוא בעל כוח והשפעה רבים בחמאס. ייצוגה של הזרוע הצבאית בלשכה המדינית התחזק בבחירות הקודמות, והיא תפעיל את כל המשאבים והלחץ האפשריים כדי לזכות בתפקיד. וכאמור גם משעל הוכיח כבר בעבר שזה לא נגמר עד שזה נגמר.