זו הפעם השנייה בישראל בה מתפרסם הבוקר (רביעי) דו"ח מדדי האיכות של בתי החולים בישראל על ידי משרד הבריאות, אולם בפעם הקודמת הוא התייחס רק לארבעה מדדים וכלל רק את בתי החולים הכלליים. הסקירה הנוכחית מציגה נתונים השוואתיים על ביצועיהם של בתי החולים ב-19 מדדים רפואיים, המשקפים חלק משמעותי מהרפואה הציבורית בישראל, והיא גם רחבה בהרבה, ומופיעים בה מדדים תפעוליים שנבדקו בלוחות זמנים, בשיעור מטופלים בהם ניתנה המלצה רפואית או בוצעה פעולה, אל מול יעד שנקבע על ידי משרד הבריאות.
הנתונים מראים את הפערים בין בתי החולים השונים – מהליכים רפואיים יומיומיים ומצילי חיים, ועד למדדים בעלי אופי רפואי-שיקומי, שמשפיע על איכות חיים של ישראלים רבים. לראשונה השנה, מתייחס הדו"ח גם לבתי חולים גריאטריים ופסיכיאטריים.
התמונה שעולה מן הדו"ח היא חיובית, ומעידה על מגמת שיפור, משמעותית יותר או פחות. היא מעידה גם על עמידה ברף המקצועי של מרבית מדדי השירות הרפואי שניתנים בישראל, ובלא מעט מקרים אף גבוהים ממנו. בכל מדד ישנם בתי חולים שבולטים בחריגותם כלפי מטה, ועדיין, אם ישנה קריסה במערכת הבריאות הציבורית – היא לא משתקפת מהדו"ח שמציג הבוקר המשרד.
כך לדוגמה, בתחום מניעת הזיהומים נבדקו שיעור המטופלים שקיבלו אנטיביוטיקה כטיפול מניעה לזיהום לקראת ניתוחים שונים. למרות שרוב בתי החולים התקרבו ליעד הלאומי, לפחות בחלק מבתי החולים נראה כי היו חריגות ולא נעשה די למניעתם, נטען בעיתון דה-מרקר שמפרסם את הדו"ח.
כמו כן, בבתי החולים הכלליים נמדדו פערים בין זמני ההמתנה לביצוע בדיקת סי-טי ראש במקרה של פציעת ראש עם חשד לפגיעת מוח קשה, והפערים משמעותיים: בעוד שבבית החולים נהריה ימתין מטופל 23 דקות לביצוע הבדיקה, מטופל אחר בבית החולים בני ציון יאלץ לחכות 112 דקות; ובעוד משך ההמתנה בבית החולים הדסה עין כרם עומד על 24 דקות, בבית החולים וולפסון הוא עומד על 106 דקות. ההמתנה לבדיקה, כנראה, עלתה לא פעם בחיי אדם או בבריאות המטופלים. כך שבעוד שהנתון הארצי עומד על 55 דקות, הסטנדרט הבינלאומי קובע כי יש לבצע את הבדיקה תוך 25 דקות כדי להגביר את הסיכוי למתן טיפול הולם בחלון הזמן הקריטי של ארבע וחצי שעות מהופעות התסמינים.
אחד המדדים הראשונים שעולים במסמך הוא צנתור לב, הטיפול הנדרש במרבית המקרים בשביל מי שהגיע לבית החולים עם התקף לב קשה. הליך הצנתור נועד לפתוח את כלי הדם החסום, ולהזרים דם מחומצן בכלי הדם, בשריר הלב ובעורקים הכליליים. העיתוי בו מתבצע הטיפול הוא קריטי, וככל שיתבצע מוקדם יותר כך ניתן למזער את הפגיעה בשריר הלב. בישראל נמצא, כי בשנת 2013 כי רק 68% מטיפולי הצנתור עמדו ביעדם. בשנת 2015 חל שיפור ניכר, כש-86% מהטיפולים עמדו ביעדם.
שיפור דרמטי ניכר במדד שהתייחס למהירות הטיפול במקרים של שבץ מוחי, גורם התמותה השלישי בישראל. בשנת 2015 זכו 857 ישראלים לטיפול באירוע באופן מהיר, לעומת 305 חולים בלבד שטופלו כך בשנת 2014. במדד זה הובילו בתי החולים הדסה עין כרם, איכילוב, קפלן, הכרמל וברזילי.
מדד נוסף, שקשור גם כן לטיפול באירוע של אוטם חד בלב, הוא שיעור המטופלים שקיבלו המלצה לנטילת אספירין בשחרור מבית החולים. היעד הלאומי שהוצב בישראל עומד על המלצה לנטילת אספירין ל-95% מהמטופלים שעברו אירוע זה. הממצאים מראים כי בפועל, 97% מהמטופלים בממוצע מקבלים בישראל המלצה ליטול אספירין.
שברים בצוואר הירך נחשבים לשכיחים בקרב קשישים ומהווים מקור משמעותי לתחלואה ולתמותה, ומחקרים רבים הראו כי ביצוע ניתוח לתיקון השבר בטווח של עד 48 שעות מהפציעה, משפיע רבות על תוצאות הניתוח והשיקום. היעד הלאומי שהוצב עומד על ביצוע הניתוח בטווח הזמן הרצוי ב-80% מהמקרים. בפועל, המדד בישראל עומד על 84%.
דו"ח מדדי האיכות כולל השנה לראשונה התייחסות לבתי החולים הגריאטריים. כ-40 מוסדות המעניקים טיפול ושיקום לקשישים במצבים שונים נבחנו במדדים שונים, והפערים מורגשים בעיקר במדד של הערכה תפקודית ובמדד הערכת הכאב.