במשטרה שוקלים לבטל את מצלמות המהירות

הדברים, אותם כתב רום לראש אגף התנועה, ניצב ירון בארי, עוררו סערה במשטרה, הממשיכה להאמין בפרויקט גם לאחר דו"ח חריף בעניינו שפרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא.

רום, בעל ניסיון עבר מרשים כסגן מפקד חיל האוויר ונספח צה"ל בוושינגטון, מונה באחרונה לתפקידו בידי שר התחבורה, ישראל כץ, המבקש לשקם את הרשות. זאת בעקבות הצלחתו בשיקום ובנייתה מחדש של רשות התעופה האזרחית.
במכתבו שצוטט ב-ynet הסביר רום כי "דו"ח הביקורת שהוציא מבקר המדינה פורס שורה שלמה של תקלות, שניתן אולי לסכמן בכך שבפרויקט זה לא היה 'סוף מעשה במחשבה תחילה'".

לפי הטענות, בעקבות מחסור בתקציב ויתרו ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים על המחקר שנדרש כדי לבדוק האם הפרויקט אכן מתאים לישראל ויביא לתוצאות הרצויות - הורדת מהירות הנסיעה. בין השאר הסתמכה הרשות על דוגמת מערך דומה בבריטניה של אלפי מצלמות מהירות המתעדות נהיגה בנקודות מסוימות בכביש אשר בוטל בשנים האחרונות, היווה את הנימוקים להקמת מערך המצלמות הישראלי בידי חברת מלמ-תים שזכתה במכרז המשרד לביטחון פנים להפעלתו זאת כאמור למרות שהדגם עליו הסתמכו בישראל כבר בוטל. במסגרת הפרויקט הציבה המשטרה יותר מ-100 מצלמות מהירות, שחלקן מוצב בצמתים עירוניים ואוכף גם נסיעה באור אדום.

רום, ששלח העתקים מהמכתב לשר התחבורה ישראל כץ, לשר לביטחון פנים גלעד ארדן, למפכ"ל המשטרה רוני אלשיך וליו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל, מזכיר כי מבקר המדינה קבע באחרונה כי בנקודת הזמן הנוכחית, זהו פרויקט שסיים את חייו המבצעיים. "מעבר לסוגיית ניהולו לאורך השנים עליה עמד המבקר, מותקנת כיום בכל רכב בישראל אחת משלל המערכות המתריעות על התקרבות למצלמת מהירות. אחד המקרים הבודדים בטבע בהם, באופן קבוע, יודעת החיה על הצייד טרם שהצייד יודע עליה". רום הוסיף כי "מטרות הפרויקט כפי שמצוטטות בעמוד מספר 1 של הדו"ח, מעולם לא הושגו".

רום, המשמש מתוקף תפקידו כיועץ בכיר לשר התחבורה כץ, מבהיר כי אינו מתנגד לאכיפת מהירות, אך מבקש למקד אותה לטובת הפחתת תאונות ולא גביית דו"חות מאזרחים, באמצעות מעבר לטכנולוגיה של מדידת מהירות ממוצעת בקטעי כביש ולא בנקודה אחת, לעתים בירידה בה נוסעים הנהגים מהר מהמותר, לעתים מבלי משים. "לפרויקט הנשען על טכנולוגיה מתקדמת של מצלמות יש מקום במסכת אכיפת הציות לחוקי התנועה בישראל. זה צריך להיות פרויקט שמטרתו תהיה הקטנת מהירות הנסיעה הממוצעת בקטעי כביש ספציפיים. זוהי טכניקה המוכרת בעולם הגדול וכבר מופעלת באורח מבצעי בארצות שונות".

"ממערכת שלדעת אזרחים רבים מיועדת בעיקר לגבות כסף מנהגים ולהעביר לאוצר המדינה, תעבור מדינת ישראל למערכת שתוריד, בהפעלה נכונה, את מהירות הנסיעה הממוצעת ותתרום תרומה חשובה להגברת הבטיחות. הגישה החדשה תתחיל בכבישים הבינעירוניים. לאחר מכן תתבצע בכניסה לערים, עם ההתאמות הנדרשות" מציע רום.

לסיכום, רום קורא למשטרה לעדכן את אמצעי האכיפה שלה. "צה"ל משבית צוללת, סוגר טייסות קרב וטייסות מסוקים ומדמי טנקים, הכל במסגרת התאמה למציאות ולטכנולוגיה המשתנים. טוב יהיה אם המשטרה תנקוט מהלך דומה בכל הקשור לאכיפה אוטומטית אלקטרונית, תשבית את מערכת א3 חסרת הערך והרלוונטיות, ובמקומה תפרוס מערכת עניינית, מתקדמת ומתאימה לכוונה הכללית של הקטנת מהירות הנסיעה בקטעים הראויים לכך".

בדו"ח שפרסמה הרשות (2014) לבחינת האפקטיביות של מערכות אכיפה אלקטרוניות אוטומטיות (א3), הייתה המלצתה העיקרית על סמך תוצאות המחקר "להמשיך את פריסת מצלמות המהירות על פני כלל רשת הדרכים הבין-עירוניות. המלצה זו מבוססת על ההשפעה המוכחת והמשמעותית של מצלמות האכיפה על המהירות בפועל, ועל הקשר שהוכח במחקרים ברחבי העולם בין מהירות הנסיעה להשלכות הבטיחותיות". דו"ח זה מוזכר בדברי התשובה של משטרה לביקורת המבקר.

אלא ששנה מאוחר יותר השתנתה הגישה, והיו"ר הקודם, יעקב שיינין, הביע ספקות באשר ליעילות הפרויקט: "הטכנולוגיה (של המצלמות) היא בת 30 שנה", הסביר בכנס שנערך לפני כשנה, "המצלמות הן בעייתיות כי היום, כל מי שיש לו Waze יודע איפה יש מצלמה, אז הוא עוצר ומאט קצת".

במשטרה אומרים כעת כי הם לומדים את תוכן המכתב ששלח יו"ר הרשות.