במאי 2012 הוגשו לאישור שתי צוואות שונות של אישה שנפטרה כחודשיים קודם, בגיל 96.
הצוואה במחלוקת?
בתה של האישה הגישה צוואה מ-2010 שלפיה היא הזוכה בכל רכושה של האם. מנגד, נכדה של האישה התנגד לקיום צוואה זו והגיש צוואה מ-2004 שלפיה אביו, שנפטר בינתיים, הוא הזוכה ברכוש.
לטענת הבת, אחיה, אביו של הנכד המתנגד, טיפל באם עד מותו בשנת 2009 אך לאחר מכן, היא נותרה ללא השגחה ואחותה העבירה אותה לבית אבות ללא ידיעת המשפחה על מנת להשתלט על רכושה.
לדבריה, האם אותרה רק בסיוע המשטרה ואז הוחזרה לביתה וטופלה על ידה במסירות. כאות תודה, החליטה האם לערוך את הצוואה מ-2010 בה הורישה לה את כל רכושה.
לטענתה, צוואה זו נחתמה כשהאם צלולה ותורגמה בפניה לשפתה, מרוקאית, על ידי העדים שנכחו בזמן החתימה.
הנכד טען מאידך כי בזמן עריכת הצוואה השנייה סבתו הייתה כבת 95 וסבלה מדמנציה ובעיות אחרות ולא הייתה כשירה כלל לחתום עליה. הצוואה גם לא תורגמה לה כנדרש.
עוד לדבריו, הבת המבקשת הייתה מעורבת בעריכת הצוואה באופן פסול. היא יזמה את המהלך ושילמה לעורך הדין, הצוואה הוכנה מראש בהתאם להנחיותיה והיא נחתמה בביתה ובנוכחותה.
הנכד הוסיף כי בצוואה השנייה נפלו פגמים מהותיים. כך למשל, העדים לצוואה הובאו מהרחוב ובכלל לא היו מודעים לתפקידם, החתימה של הסבתא שונה מחתימתה על מסמכים אחרים ולא ניתן כל הסבר לשוני המהותי בין צוואה זו לבין הצוואה המוקדמת מ-2004.
עוד נטען כי המבקשת הפעילה לחץ על הסבתא לחתום, ומדובר בעבריינית שצוואה אחרת בה הייתה מעורבת ב-2007 נפסלה בשל "השפעה בלתי הוגנת".
"עיקרי הדברים" הוסברו לה
בפסק דין שפורסם באחרונה הסבירה נשיאת בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת אבירה אשקלוני כי כשמדובר ב"צוואה בעדים" תפקידם של העדים חשוב ביותר ואינו רק פורמאלי.
הצוואה שהגישה הבת לאישור אמנם נערכה בפני שני עדים אך הוכח שמדובר באנשים שעברו שם במקרה ו"נאספו" מהרחוב על ידי עורך הדין שעשה את הצוואה. אותם "עדים" כלל לא ידעו שמדובר במעמד חתימת צוואה וניכר כי הם לא הבינו את תפקידם.
בנוסף, מהעדויות עלה כי האם עצמה לא הבינה את כל האמור בצוואה. רק "עיקרי הדברים" הוסברו לה על ידי אחד העדים במרוקאית, והיא לא תורגמה לה במלואה כנדרש.
עוד כתבה השופטת כי האם לא הצהירה בפני העדים כי "זו צוואתה", תנאי הכרחי ומהותי לפי חוק הירושה. ניכר גם כי כל המעמד היה בעל אווירה "מבודחת" שלא תאמה את המטרה שלשמה התכנסו הנוכחים.
השופטת גם קיבלה את טענת הנכד כי על פי המסמכים הרפואיים במועד עריכת הצוואה הסבתא לא הייתה צלולה, סבלה מדמנציה ומאי התמצאות בזמן ובמקום.
בנסיבות אלה קבעה השופטת כי הצוואה השנייה בטלה והצוואה הראשונה מ-2004 היא הצוואה שתקוים.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ המבקשת: עו"ד תמיר יחיא
- ב"כ המשיב: עו"ד מאיר ישראלי
עורכי דין דיני צוואות וירושות • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין אלי אביב עוסק בירושות וצוואות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.