כולנו מתמודדים לעתים קרובות עם הוצאות כספיות ניכרות לטובת מימון טיולים שנתיים, שמכבידות עד מאד על הכיס. עלות ממוצעת לטיול בן יום אחד לילד - ללא כניסה לאתרים שמופיעים על מפת מסלול הטיול - נעה סביב 120 שקלים, ואף עלולה לטפס משמעותית כשכן כרוך בה תשלום על כניסה לאתרים.
אם נוסיף לזה את עלות הממתקים שהם חלק בלתי נפרד מחוויית הטיול, ונכפיל את הכל במספר הילדים בהם ברוכה משפחה חרדית - זה מגיע לכדי סכום שמכביד מאד על כיסו של החרדי הממוצע. בל נשכח, שבנוסף הוא מתמודד מידי חודש עם התשלומים השוטפים למוסדות החינוך שהם חלק בלתי נפרד מהנטל הכלכלי ההולך ומאמיר.
השאלה שבוודאי מציקה לכולנו היא, האם אין מקום להוזלת מחירי הטיול השנתיים? זהו המחיר הטוב ביותר שהמוסדות יכולים להשיג בשביל תלמידיהם?
מנהלי המוסדות טוענים מצידם, כי עלות האוטובוסים הינו מרכיב שמייקר את המחיר ובלעדיו כמובן אין טיול, ומאחר ונצרך מלווה או מדריך, המחיר כמובן עולה בהתאם וזה אינו בשליטתם. אז יצאנו לבדוק מה באמת קורה בשוק הטיולים, והאם בכל זאת יש מקום להוזלה.
נחמיה (שם בדוי, מסיבות מובנות) עוסק למעלה מעשרים שנה בתחום ההסעות והדרכת טיולי מוסדות. לטענתו, המציאות לא בדיוק כפי שהיא מוצגת להורים.
ואלו הם פירוטי העלויות האמיתיות, לדבריו: מחירו של אוטובוס ליום נע בין 2,500 ל-3,000 שקל.
מחיר מאבטח שגם מגיש עזרה ראשונה: 450-600 שקל ליום.
מחיר מדריך: בין 600 ל-800 שקל ביום.
זאת ועוד, מוסדות גם מקבלים הנחה קבוצתית באתרים שעשויה להגיע אף ל-40% ממחיר הכרטיס.
פעולת חשבון פשוטה של חיבור המחירים - הלא-נמוכים - הללו וחילוקם לפי מספר הילדים באוטובוס, מביאה אותנו לעלות של 80 שקל לילד, ובהוספת עלות כניסה לאתר: 104 שקלים, בסך הכל.
יצויין, כי מוסד שעובד בקביעות עם חברת הסעות מסויימת מקבל מחיר יותר טוב בשל כך. כמו כן, ישנם מוסדות שאחד ההורים הוא נושא הנשק המצטרף לטיול, כך שאם נוריד את עלות המלווה והמדריך - המחיר צונח פלאים.
הבעיה העיקרית היא, שמוסדות הלימוד לא חוסכים מההורים את הסכומים שנחסכו, ומחייבים אותם לפי הסכום הרגיל ואף מעבר לו.
"אמנם", מוסיף נחמיה, "אינני רואה הצדקה לתשלום שנצרך הורה לשלם עבור ילדו, אך מצד שני, כאחד שמצוי בענף אני מבין בהחלט את הקושי לעמוד בפיתוי של גזירת "הקופון הנאה".
בדיקה יסודית בחברות ההסעה ובחברות המספקות אבטחה והדרכה, מעלה שנחמיה לא טעה.