האיש, כיום בן 56, עבד למחייתו במפעל לחיתוך שיש ונחשב לעובד מקצועי ומיומן. אלא שניסיונו הרב לא עזר לו כאשר לפני 11 שנים, מסור של מכונת חיתוך חשמלית פגע בכף ידו השמאלית.
נפגעתם בזמן עבודתכם?
פנו ל-עורך דין תאונות עבודה
לאחר התאונה העובד התפנה לבית החולים הסמוך "הלל יפה" שבחדרה, שם התברר שאחת מאצבעותיו נקטעה חלקית, ובהמשך הוא עבר ניתוח להשלמת הקטיעה.
ביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה וקבע שהעובד סובל מנכות קבועה בשיעור של 10%.
בשנת 2011 הגיש האיש תביעה נגד בעל המפעל לבית משפט השלום בחיפה, בה דרש פיצויים על הפסדי שכר, כאב וסבל, וכן החזר הוצאות שונות בעקבות התאונה.
התובע טען כי התאונה התרחשה בעקבות תקלה במכונה, כך שהנתבע – כמי שהיה מעסיקו – אחראי לנזקיו. כמו כן, התובע ציין כי אחד מחבריו לעובדה נכח במקום ויכול לחזק את דבריו, אלא שבעדותו הוא טען שכלל לא היה עד לאירוע. הוא הוסיף כי התובע אינו אדם אמין וכי בשיחת טלפון סיפר לו שנפגע בנסיבות אחרות לחלוטין, בזמן שהיה ברכב מחוץ למפעל.
הנתבע גם כן כפר בהתרחשות התאונה ובאחריותו לנזקי התובע, תוך שעמד על כך שהמכונה עברה טיפולי אחזקה שבועיים והייתה תקינה ביום האירוע.
המעסיק התעלם
השופט הבכיר יעקב וגנר התרשם מעדותו העקבית וההגיונית של התובע, שחזרה על עצמה במסגרת הבדיקות הרפואיות ואל מול גורמים שונים דוגמת ביטוח לאומי.
לדברי השופט, קשה להאמין כי התובע, שהיה עם אצבע קטועה כמעט לחלוטין וסבל מכאבים עזים, התפנה "לרקום" גרסאות שקריות בזמן שהגיע לחדר המיון. השופט הסביר כי פציעתו של התובע גם תואמת נזק שעלול להיגרם עקב שימוש במסור חשמלי.
לעומת זאת, הנתבע לא הותיר על השופט רושם אמין, בין היתר, לנוכח העובדה שחתם על טופס הודעה על תאונה לביטוח לאומי, אך מעולם לא פנה לשם לתקן את הצהרתו לאחר שהתברר לו, לכאורה, שהתאונה כלל לא התרחשה במפעל.
גרסת חברו של התובע לעבודה נדחתה אף היא. השופט קבע כי מדובר בעדות לא אמינה מפיו של אדם שככל הנראה חושש לעתידו התעסוקתי בשורות הנתבע.
מכיוון שהנתבע הסתפק בהכחשת התאונה בלבד ולא הראה באיזה אופן הקפיד על בטחון עובדיו, קבע השופט כי הוא לא מילא את חובותיו כלפי עובדיו.
"הנתבע לא הנהיג שיטת עבודה בטוחה, לא השקיע בהדרכה ובפיקוח ולפיכך לא עשה די, כמעבידו של התובע, כדי למנוע את התאונה אשר היה עליו לצפות. נראה כי גם לאחר שאחד מעובדיו נפצע, לא טרח הנתבע לברר כיצד בדיוק ומדוע התרחשה התאונה והאם יש צורך בהערכות שונה או בריענון נוהלי בטיחות במפעל", כתב השופט בפסק הדין.
עם זאת, השופט מצא לנכון לייחס לתובע 20% מהאחריות לתאונה. זאת, משום שהיה מודע לתקלה במכונה, ובחר להפעילה למרות זאת, ובזמן שהמעסיק לא נכח במקום.
לאחר ניכוי אחריותו של התובע והתגמולים שקיבל מביטוח לאומי, הורה השופט לנתבע לשלם פיצויים בסך 122,688 שקל עבור הפסדי שכר, כאב וסבל והוצאות רפואיות, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% מסכום הפיצוי.
עורכי דין דיני תאונות עבודה • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין יוסף חורי עוסק בתאונות עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.