אשריכם ישראל: סדרת ציוצים בטוויטר שצייצה המשוררת והעיתונאית נעם פרתום חשפה סיפור מיוחד של השבת אבידה בעיר בני ברק שגרם לקידוש השם ויצר באזז חיובי עצום כששבר את הטוויטר עם גל של לייקים ושיתופים שהזדהו עם המעשה הטוב.
פרתום, מספרת בארוכה על ארנק שאיבדה כאשר מי שמצאה אותה הייתה אישה מבוגרת מבני ברק שעשתה כל שביוכלתה כדי להחזיר לה אותו ולמנוע ממנה צער.
וכך היא מספרת: "סבתא זהבה בת השבעים ושמונה מצאה את הארנק שלי כשירדה מקו ארבעים וחמש כדי ללכת לרופא עיניים ברמת אביב. זה אף פעם לא קרה לה קודם אבל היא התבלבלה וטיפול העיניים הוא רק בשבוע הבא. אז כמעט מייד חזרה לבני ברק רק שבתווך מצאה את הארנק השמן שלי עם כל הכרטיסים והקבלות והמסמכים ותעודת הזהות והמאה חמישים שקל שנפל כשרצתי לפסיכוש ולא שמתי לב.
"והיא לא מבינה באינטרנטים אבל הפעילה את כלתה ושות' כדי שיאתרו אותי ותוכל להשיב לי את האבדה. ומייד התקשרה כי לא רצתה שתיגרם לי ולו דקת עוגמת נפש מיותרת. ואני ראיתי תשיחה ממספר לא מוכר אבל הייתי בטיפול אז לא עניתי. אבל ברגע שיצאתי היא צלצלה שוב ואז עוד לא קלטתי שהארנק אבד בכלל ולקח לי רגע לקלוט במה מדובר והיא היתה מאושרתתת שלא התייסרתי מאובדן הארנק.
"קבענו בקופיקס בבני ברק ושנייה אחרי שגחתי שם איזו אישה שהיתה קצת מרוטה ניגשה אלינו ואמרה סליחה הרגע גנבו לי מאתיים שקל מהארנק ואני צריכה להגיע לנתניה תוכלו לעזור לי בכסף לאוטובוס? ואני, שבאותו רגע הושב לי ארנקי הרגשתי שמחובתי לתת לה כמה שקלים וכך עשיתי וגם זהבה נתנה.
"האישה שנראתה קצת מרוטה בפינת רחוב צידי בבני ברק אומרת פתאום: רגע, את לא המשוררת?! ואני אומרת כן, והיא שרגע קודם חשבתי בעוונותיי שהיא חצי חלכאית, אומרת רחוב צידי בבני ברק אומרת פתאום: רגע, את לא המשוררת?! ואני אומרת כן, והיא שרגע קודם חשבתי בעוונותיי שהיא חצי חלכאית, אומרת כן, ראיתי אותך כמה פעמים בטלוויזיה וכמה השירים שלך רגישים ועמוקים וחכמים, ואת צעירה! מה את עושה בבני ברק ועוד בחצאית את דתיה?
"ואני אומרת לא אני לא דתיה. והיא שואלת היית דתיה? ואני אומרת לא הייתי אבל אני בעסקי הרוח ויש לי עניין עם אלוקים, וזהבה שמצאה תארנק אומרת היא עוד תהיה דתיה! ואז ששמעה שאני משוררת, כי הילדים שלה שמצאו אותי ברשת אמרו לה עיתונאית, בכלל זרחה, וביקשה כל כך שאבוא לביתה בבני ברק, שתראה לי את השירים מיידיש שכתב קרוב משפחה בן מאה ושלוש שהיה בשואה והיא תירגמה לעברית.
"ואיך אני יכולה לסרב אז אני מהדסת איתה בסמטאות לבית שלה. בעלה נכה סיעודי והוא עם מטפל כי היא תיכננה ללכת לרופא עיניים אז יש לה קצת זמן. ובדרך היא מספרת לי על כל הניסים שקרו למשפחה שלה לאורך השנים. איך הבת השנייה שלה נפלה בגיל שנה וחצי מקומה שביעית כשעבדה בבנק הפועלים ובדרך פלא ניצלה כי תפס אותה בידיים רב עם פרוטזה, ממשפחה מכובדת שבדיוק יצא מהמעלית בקומה ראשונה. ועוד עם פרוטזה!
"ומספרת איך הבת הגדולה שלה פונתה בהתנתקות מההתנחלות שגרה בה וביום שזהבה ובעלה ביקרו לראשונה את הבת בוילות הקרטון בביתם החדש בניצן, זהבה נתקעה על פסי רכבת חוצה, הרכבת דהרה לעברה, כפסע ממנה, והיא היתה משותקת, ובעלה עמד אחריה, ובדקה התשעים ותשע כח נעלם דחף אותה וניצלה.
"ואחר כך בביקור אצל הנכדים היתה בדיסוציאציה גמורה והדחיקה לחלוטין את המקרה. רק בלילה שבו בלופ מראות הרכבת הכמעט מתנגשת בה. ואז שמעה מהרדיו הפתוח מילות פיוט (שגיגלתי למענה והוא מתוך ספר ישעיהו) שפותח במילים: "ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך" והיא היתה משוכנעת שהפיוט הזה נכתב על חייה שלה והוא כה חדר לליבה. ומאחר שהיא שרה במקהלת נשים דתית כשציינו עשור לכמעט תאונת הרכבת היא שרה למשפחה את מילות הפיוט הזה למנגינה שהיא עצמה חיברה.
"ועוד ועוד מייסס יפות על המשפחה ועל נעם הנינה הפיצית שגם היא חולם חסרית כמוני, וכמובן על הדוד הזקן של בעלה עם שיריו היידישיסטים בכתב מלוכסן על השואה. חצי שעה של מתיקות עזה וכמובן לא שכחה להדגיש שצריך לומר אמן כל פעם כשיוצאים את הבית לא רק כי אל מלך נאמן אלא גם כי אלה ראשי תיבות של ארנק, מפתחות ובמקרה שלה גם משקפיים ומטריה - ונייד.
"ושאני כנראה אמרתי אמן כשיצאתי מהבית אבל ששכחתי איזה אמן בדרך. אבל שכנראה אני מיטיבה להתפלל כי עובדה שהארנק שב לחיקי במינימום כאבי לב. ואז היא אמרה אולי תכתבי עלי משהו פעם שידעו שבבני ברק יש גם אנשים נחמדים. אז הנה זהבה - כתבתי. ולסיום, היא ביקשה סלפי.
"ממש מדהים. השבת אבדה. יש אנשים, שאולי דרך המקורות והתנ"ך הערך הזה הוחדר בהם מקטנות והם כה נאמנים לו. זו דרך ארץ אמיתית", מסיימת פרתום את סיפורה הנפלא.
כאמור הסיפור של נעם פרתום עורר תגובות רבות ובין היתר צייץ בועז כהן, שדרן רדיו ומרצה, על סיפור דומה של קיום מצוות השבת אבידה שהתרחש גם איתו בבני ברק.
"סיפרתי ברדיו השבוע", כתב כהן, "שבאמצע הלילה קניתי חלב וקורנפלקס במכולת(!) בבני ברק ושכחתי את הארנק. בעל המכולת עלה על הטוסטוס ורדף אחריי 3 קילומטר כשהוא מאיר לי מאחורה ומצפצף. תפס אותי על כביש גהה. הושיט לי את הארנק, אמר: זה שלך".
"הייתי בהלם גמור ת'כלס, היה יכול להתקשר, למסור למשטרה או לחכות שאגלה ששכחתי. אבל הוא עזב את הלקוחות במכולת, עלה על הטוסטוס ודהר אחריי. מדהים", כתב כהן.