הרעות החולות של הוואטסאפ: גם מי שאינו חבר בקהילות החסידיות בהן נאסרו לחלוטין על השימוש בקבוצות הוואטסאפ, יודה שלמרות הדברים החיוביים הקיימים אולי ברשת החברתית הפופולארית, הרי קימות בה בעיות לא פשוטות. בולטת במיוחד היא העובדה ששמות הרוגים ונפגעים באסונות ובפיגועים מופצים בהם במהירות, לפעמים תוך פגיעה במשפחת ההרוג.
אמש (שלישי) נדהמה בתו של הנגיד ר' יצחק רוזנברג מחסידות סאטמר, שטבע בחופי מיאמי יחד עם חברו הנגיד חיים פרנס, לקרוא את ההודעה על מות אביה באחת מקבוצות הוואטסאפ בהן היא חברה.
בהודעה ששיגרה הבוקר לחברותיה קראה הבת לציבור הרחב להיזהר מהפצת שמועות בלתי מבוססות וגם נכונות, ולהיזהר שלא לפגוע בבני המשפחות.
הדיווח על האסון בארצות הברית (צילום: NBC6)
"היום שלי אמש התחיל בדיוק כמו בכל יום אחר, שום דבר לא נראה חריג באופק" היא כתבה. "בעבודה אני משאירה בדרך כלל את הטלפון שלי על 'שקט', כדי שאוכל לעשות דברים ולעבוד בנחת".
"בערך בשעה 11:30 בבוקר", מספרת הבת, "אני רואה את האנשים במשרד נאספים בצד ומדברים ביניהם בשקט. אולם בעיניי הדבר לא היה יוצא דופן. בשעה 11:45 הצצתי בטלפון שלי ואני רואה שיש 68 הודעות שלא נקראו מ-9 קבוצות WhatsApp שונות. זה היה הסימן הראשון שלי שמשהו חריג קרה היום".
"נכנסתי לקבוצה הראשונה, באותה שניה לבי החסיר פעימה. האצבעות שלי קפאו. העיניים התגלגלו. ראיתי כוכבים. כל ההודעות קראו 'ברוך דיין האמת, אנשים מתו בתאונת סירה לכאורה בפלורידה'. בכל קבוצה שאני חברה בה היו לפחות 10-15 הודעות עם תמונות, הערות קוליות של מספר האנשים שמתו, איך ואיפה ומה מצבם עם כל הפרטים מלאים".
"פתאום נפלה במוחי ההבנה. אני יתומה. איבדתי את אבא. לא ידעתי מכלום ונחשפתי רק בגלל הודעת וואטסאפ. ניסיתי להתקשר לאמי אך היא לא היתה זמינה. יצאתי במהירות מחוץ למשרד לקרוא לאחי. והוא אכן אישר את הבשורה המרה. הייתי המומה ומעורפלת. הדם שלי קפא. מיהרתי הביתה, על מנת לסייע בסידורי ההלוויה".
"אני רוצה לדון איתכן על הפזיזות שבהפצת הודעות בקבוצות. אני מרגישה שאולי הדברים שלי ישפיעו. ללא היסוס אנשים הרגו אחרים והפיצו ברבים. בשעה שזה קרה אף אחד עוד לא מת. במקום לומר תהילים לרפואתם, אנשים נכנסו לתחרות מי יפיץ יותר במהירות את ההודעות עם הבשורה הקשה".
"ברגע הראשון קיוויתי שאכן לא מתו כמו שהיו השמועות השקריות על בחורי הישיבה ההרוגים בשבוע שעבר בהונגריה, מה שהתברר כשקר. אולם הפעם הסיפור לצערי היה נכון. בקבוצה אחרת מישהו העלה תמונה של סירה וסיפר על תאונה, מישהו אחר כתב ש"שחו בים".
אני מקלידה כעת בדמעות. זה היה ללא ספק היום הכי קשה והכי גרוע בחיים שלי. ההודעות ב-WhatsApp עשו את היום הזה הרבה יותר גרוע ויותר קשה!".
"כל מה שאני מנסה לבקש מכם" היא הוסיפה, "הוא שכאשר מתרחשת טרגדיה אל תנסו להיות גיבורים ולהיות הראשונים שמפיצים. תזכרו שיש משפחה וילדים מאחורי השמות. לעולם לא אשכח את מסרי הוואטסאפ הראשונים שקראתי כשפתחתי את הטלפון שלי. ודאי לא את האדם שכתב את ההודעה".
"מנקודה זו ואילך בחיים אני לא אתפס בהפתעה שוב. שום דבר לא יכול להפתיע אותי יותר". מסיימת הבת בכאב את המכתב המזעזע.