לרגל יום השנה הראשון לפטירתו של מרן הגר"ח גריינמן זצ"ל נחשף סרטון נדיר ומיוחד משיחתם המפורסמת של מרן הגר"ח גריינמן עם יבדל לחיים מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, בניחום האבלים אצל בני הרב יעקב שפירא זצ"ל בה הם שוחחו על מעלת הייסורים וכפרתם.
כיכר השבת מגיש את תמליל השיחה המלא דיון הלכתי ארוך ומעמיק בין שני גדולי הדור. צפו- באדיבות מרכז החדשות.
היה זה בניחום אבלים לבני הגרי"ל שפירא זצ״ל ביום חמישי, אסרו חג הפסח כ״ב ניסן תשס״ט, כשהגיעו לנחמם מיד בצאת הרגל בתחילת השבעה הרב שטיינמן והרב גריינמן זצ"ל, ודברו שיחה הלכתית ולמדנית ארוכה בעניין הייסורים. [מתורגם מאידיש על פי ההקלטה]
הגראי"ל שטיינמן: על מה שכתוב בגמרא שרבי יוחנן אמר על הייסורים לא הן ולא שכרן, לכאורה מה זה לא שכרן, וכי מה שייך שכר על הייסורים?
הגר"ח גריינמן: וכי יש ספק אם יש שכר על הייסורים, הרי בוודאי שיש בזה שכר.
הגראי"ל שטיינמן: אמנם ייסורים הם מכפרים אבל מה שייך בהם שכר?
הגר"ח גריינמן: כי רבי יוחנן ידע שלכפר אינו צריך ולכן הוא רק דיבר על השכר שבהם שאת השכר אינו רוצה.
הגראי"ל שטיינמן: הרי רבי יוחנן אמר: "דין גרמא דעשיראה ביר"
הגרח"ח גריינמן: שרואים מזה שרבי יוחנן גם סבל מייסורים.
הגראי"ל שטיינמן: מה עדיף ובמה יש יותר שכר בייסורים או בלימוד התורה, שלכאורה ללמוד תורה עדיף מאשר ייסורים.
הגר"ח גריינמן: הרי רבי קיבל על עצמו ייסורים שש שנים ועוד שבע שנים, ועל ידם כיפר על עצמו.
הגראי"ל שטיינמן: הרי לכאורה עדיף ללמוד תורה ולמה רבי קיבל על עצמו ייסורים.
הגר"ח גריינמן: שרבי למד תורה יחד עם הייסורים, ממילא היו לו את שני הדברים גם תורה וגם ייסורים.
הגראי"ל שטיינמן: שלכאורה כתוב שתורה מגנא ומצלא וכן מצוות בעידנא דעסיק בה מצילה, אבל האם גם ייסורים הם מצילים.
הגר"ח גריינמן: הרי הגמרא אומרת שבכל הימים שהיו לרבי ייסורים לא הפילה אשה, ובוודאי שגם ייסורים מצילים.
הגראי"ל שטיינמן: שכתוב שכל מילה של תורה זה כנגד כולם.
הגר"ח גריינמן: שכל מילה זה מצווה.
הגראי"ל שטיינמן: האם כשמהרהר בלימוד גם כל מילה נחשבת למצווה.
הגר"ח גריינמן: בוודאי גם כשחושב בלימוד כל מילה זה מצווה, וראיה לזה יש שהרי מברכים לעסוק בדברי תורה.
הגראי"ל שטיינמן: הרי מרן בעל החפץ חיים זצ״ל אומר שאפשר לקיים מאתים מצוות בדקה על ידי שלומד מאתיים מילים של תורה, ולכאורה אם במחשבה גם כל מילה זה מצוה, הרי עדיף לחשוב שהרי במחשבה יכול להספיק יותר ממאתיים מילים.
הגר"ח גריינמן: וכי כשמדברים בלימוד, לא חושבים גם בזמן הזה בלימוד, וכיון שבוודאי גם חושבים בזמן הזה, אם כן מצטרף גם המילים של הדיבור וגם של המחשבה, וממילא כשמדבר בלימוד יש לו כפול מצוות שכל מילה גם של הדיבור וגם של המחשבה נחשבת לו למצווה.
