היסטוריה פוליטית באגו"י: בטאון 'המחנה החרדי' של חסידות בעלזא בפרויקט לחג - יו"ר קהל מחזיקי הדת הרב מרדכי בריסק ומו"ל 'המחנה החרדי' כינס את ארבעת הח"כים מ'אגודת ישראל' - יעקב ליצמן, מאיר פרוש, מנחם אלעזר מוזס וישראל אייכלר, סביב שולחן אחד בלשכת שר הבריאות, ובו עסקו בהישגי הממשלה, האחדות במפלגה, טענות הקיפוח של דגל, היחס ללפיד, סיכוי למפקד ועוצמת הנהגת הדור בידי מועצת גדולי התורה.
"כיכר השבת" מגיש קטעים מהשיחה שנערכה על ידי העיתונאי מאיר ברגר.
בתחילת השיחה התייחסו הח"כים לשאלה האם בשנה לממשלת נתניהו הרביעית, שאנחנו בקואליציה, האם אפשר לומר באופן כללי שנתניהו סיפק את הסחורה? הנציגים הרעיפו שבחים אחד למשנהו על פעילותם, כל אחד בתפקידו בפרט ולהישגים לציבור החרדי.
כן עלה גם הנושא הבוער של הדיור לציבור החרדי והאם מותר לח"כים החרדיים לשמור על קשר עם יאיר לפיד. בנושא הבוער בעניין הריצה עם 'דגל התורה' והתבטאויות הח"כים כי אין להם ייצוג הולם בכנסת, ביחס לגודלם בציבור החרדי, וזאת, לאור הנתון המספרי בו הם מחזיקים, לפיו הציבור הליטאי מונה למעלה מ-60% בציבור החרדי-אשכנזי.
השר ליצמן: "בתשמ"ט התקיימו בחירות בהן רצו 'אגודת ישראל' ו'דגל התורה' בנפרד. התוצאה היתה אז ברורה: חמש מנדטים לאגודה ושניים לדגל. זה היה בתשמ"ט. מאז לא התקיימו בחירות נפרדות, אך מאז קרו כמה דברים: ראשית, צריך לזכור שאת המנדט השני קיבלה דגל התורה בסיועה של בעלזא וגם זה בקושי רב במסגרת בחירות חוזרות במקומות מסוימים".
"לצד כל זאת אני חייב לציין בסיפוק ובהתרגשות שברוך השם באגודת ישראל שוררת אחדות מלאה. במהלך כל הקדנציה עבדנו בשיתוף פעולה הדוק במסגרת ישיבות סיעה משותפות וכך יימשך בע"ה הלאה".
סגן השר פרוש: "אני מאד מצטער שעניין היחס בין דגל התורה לאגודת ישראל הפך באחרונה לעיסוק ציבורי. לפני שנה וחצי קיימנו משא ומתן עם דגל התורה על הליכה משותפת לכנסת, ואני וחבריי באגודת ישראל אינם זוכרים שסיעת דגל התורה העלתה את הנושא שבמידה ויהיו שישה נציגים הם דורשים הסדר זה או אחר".
"איך נוכל לגשת לבוחרים שלנו שמצפים לראות את נציגי הציבור שלהם פועלים במשותף אל מול הגזירות שפקדו את היהדות החרדית בשנים האחרונות, יש כל כך הרבה נושאים בוערים העומדים על סדר היום, מה לנו ולעיסוק בנושא שלא יהיה רלוונטי בשנתיים הקרובות", תקף פרוש והוסיף כי "היהדות החרדית צריכה להתאחד מול המבקשים להרע לנו, חבל שיש מי שמתעסק בנושאים שכעת אינם רלוונטיים".
ח"כ מוזס: "מכיוון שאני לא רואה באופק בחירות, ולמרות שהקואליציה מונה רק 61, איני מבין מדוע הם שולפים את כל התותחים שלהם. למה להעלות את הלהבות?! יחד עם זאת, צריך לשאול אותם 'מה אתם רוצים'? שכן אנחנו לא נלך לבחירות פנימיות. הדבר הזה רק יעמיק את השסע בציבור החרדי".
בהמשך השיחה עלה הנושא של עריכת מפקד הפנימי ב'אגודת ישראל', ועל זה הגיב ליצמן: "היה הסכם בזמנו בין האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' מגור לראש הישיבה הגראמ"מ שך על יחס של 60-40. מה הם רוצים עכשיו? באשר למפקד - אני לא חושב שזה מעשי. כדי לעשות מפקד הוגן, צריך לקיים אותו בש"ס, אגודת ישראל ודגל התורה באותו יום וכדי לשמור על טהרת הבחירות ולא שכל אחד יירשם בכמה מפלגות כדי להטות את התוצאות. זה לא מעשי".
אייכלר הוסיף ואמר: "ראשית אתחבר למה שהרב פרוש הזכיר: התכנסה וועידה בראשות ההנהגה של 'דגל התורה' וגדולי ישראל. נושאים קשים עלו שם, סוגיית הרפורמים, מצוקת הדיור ועוד. אנשים שאלו שאלות קשות. ואז באו כמה יחצ"נים והחלו לנסות להעלות את השאלה האם הציבור הליטאי גדול מהציבור החסידי. אף אחד לא ספר, אף אחד לא הצליב נתונים.
"כי כמו שהחסידים אינם גוש אחד גם הציבור הליטאי אינו גוש אחד אלא יש בו עשרות ומאות קהילות. רצינו להקים בשעתו את מועצת הקהילות שידון בענייני הציבור החרדי, דבר שיעניק תחושת שותפות בקרב כל אחד ואחד בציבור החרדי. אם כבר מפקד, אז זה צריך להיות מפקד ממוחשב. לא על ידי קלפיות או שאר פילוגים שיביאו לידי מחלוקת. היום כולם שייכים לקבוצות גדולות. אין כבר ציבורים קטנים שלא מיוצגים על ידי הנציגות החרדית".
צפו: ההתקפה של גפני נגד אגודת ישראל (צילום: כיכר השבת)
בשלב זה, הבהיר ליצמן את עמדת הסיעה נגד הצעת מקלב להורדת אחוז החסימה ואמר כי "אחוז החסימה לא ישתנה בקרוב. אנחנו כסיעה נתנגד בתוקף להוריד את אחוז החסימה. אני לא רואה שום מפלגה שתוכל ללכת ברשימה נפרדת. לכן אני בטוח שכולנו נלך יחד ובמיוחד שגדולי התורה לא יתנו לעשות פילוגים ביהדות החרדית. מה הם רוצים? להוריד לטמיון 3 וחצי מנדטים?".
לסיום נטל הרב מרדכי בריסק את רשות הדיבור ואמר כי "זה לא סוד שישנה תפיסה שמקורה ב'קנאים', ב'העדה החרדית', הגורסת שאין ללכת לכנסת. הם טוענים שהם יכולים להחזיק לבד את כלל מוסדות התורה. אתם הרי מייצגים את כלל הציבור החרדי, נשמח לקבל קצת מושג בכמה מדובר? מהו היקף הסיוע המועבר על ידי המדינה לעולם התורה - בעזרת השתדלנות שלכם בכנסת?".
ליצמן: "הנציגות החרדית בכנסת מייצגת קרוב למיליון נפש והיא אף מממשת את חלקה בעניין. רק בסעיף התמיכות הכולל את הישיבות גדולות והכוללים אנו מדברים על מיליארד שקל. זה לא כולל את הישיבות קטנות. שלא לדבר על בניה ופיתוח, הבטחת הכנסה שבע"ה נעביר ועוד. אני לא רואה שיש גוף שיכול להרים את זה. אבל כל זה תלוי ועומד בשני דברים: אנחנו הולכים אחר מועצת גדולי התורה מה שיגידו – נעשה. הם בודקים כל צעד ונותנים לנו הכוונות. דבר שני, צריך לדעת שהיסוד הוא יידישקייט. זה בחינוך, זה בנושאי הליבה ועוד. הרב פרוש מוביל בימים אלה מהלך לבטל את הליבה בפטור שזה גם חלק בלתי נפרד מהעשיה למען עולם התורה".
פרוש: "באשר לחוק אותו אני מוביל, מועצת גדולי התורה ביקשה שנעניק לה כלים מתאימים כדי לקדם אותו, ולשם כך שכרנו עו"ד שיקדם את זה בצורה מתאימה. הוא הציע שכשם שמוסד של הממ"ד אי אפשר להתערב בענייניו כך אנו מעוניינים אצלנו. ראה תקנות הפיקוח של הממ"ד. מפקח רגיל לא יכול להתערב שם. רק מפקח של הממלכתי דתי. אם המפקח קצת חורג - הוא סופג ביקורת. המנהל יכול להדיר אותו מהנתונים. עם קום המדינה היינו קטנים וויתרנו על זה. אבל מועצת גדולי התורה ביקשה שנעניק כלים כיצד לעצור את זה. כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א ביקש שנבדוק האם ניתן להתארגן כמו בהשכלה הגבוהה או על ידי מודלים אחרים, והעיקר שניתן יהיה למנוע מהם להתערב בתכני החינוך החרדי".
בהמשך הרחיב פרוש על שביעות רצונו מתפקודו של שר החינוך נפתלי בנט. כן דיברו על הפופולריות של ליצמן, שבאופן מפתיע מוקם בכמה סקרי דעת קהל סביב מדד שביעות הרצון במקום הראשון. ליצמן אמר בתגובה כי "כתוב 'מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו'. 'מי יעלה' זה דבר אחד, אך 'ומי יקום' - להישאר יציב למעלה - זה כבר יותר קשה". ליצמן הוסיף וציין כי "ההסתה האנטי חרדית ירדה ב"ה. אני מרגיש בפירוש שההסתה ירדה. הציבור הכללי מכבד יותר, מעריך יותר את העבודה שלנו".
פרוש: "בסוף הרי ברור שיהודי חרדי עומד בראש משרד ממשלתי, והוא עומד ברמת הפופולאריות הזו - זהו קידוש ה'. על זה אי אפשר לחלוק. זה קידוש ה'".
אייכלר: "לפני שלש שנים אם מישהו היה אומר שאלו יהיו התוצאות אחרי קדנציית לפיד - היינו כחולמים".
ליצמן: "אל תתייחס למה שליצמן פופולארי. ראה מה היה מדד הפופולאריות של לפיד בתפקידו כשר אוצר וכל מילה מיותרת".
