חוק ההשעיה אושר בקריאה ראשונה: לאחר דיון ממושך, מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה ראשונה את חוק ההשעיה. החוק עבר ברוב של 59 תומכים מול 53 מתנגדים וכעת יחזור לוועדת חוקה להכנתו לקריאה שנייה ושלישית.
לפי הצעת החוק, הכנסת תהיה רשאית להשעות ברוב של 90 חברי כנסת ח"כ שפעל בניגוד לעקרונות שמנוגדות לחוק יסוד הכנסת. עוד מציע החוק כי הליך להשעיית חבר כנסת יוכל להיפתח רק בעקבות פנייה של 61 חברי הכנסת ולאחר הצעה של ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחבריה. בנוסף, החוק מבקש לקבוע כי השעיית חבר כנסת תיכנס לתוקפה תוך עשרה ימים מההחלטה.
בדברי ההסבר נאמר: "כיום אין אפשרות לפעול נגד אדם שנבחר לכנסת הפועל בניגוד לעקרונות הקבועים בסעיף 7א האמור ולא מקבל עליו את הגבולות החיוניים של הפעילות הלגיטימית אלא אם כן מעשהו מגיע לכדי עבירה פלילית, ויש להמתין ולראות אם יציג את מועמדותו לקראת הבחירות הבאות כדי לפעול כלפיו יש בכך לא רק פגיעה חמורה בכנסת ובאמון הציבור בכנסת אלא גם הפרת התחייבות ברורה של אותו נבחר ציבור, שלפי הוראות הסעיף האמור וסעיף 57 (ט 1) לחוק הבחירות לכנסת[נוסח משולב], התשכ"ט– 1969 , מצהיר בכתב ההסכמה שלו למועמדות: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולהימנע מלפעול בניגוד לעקרונות סעיף 7א לחוק ־ יסוד: הכנסת". מי שבאופן ברור מפר את העיקרים החיוניים שעליהם מושתתת המדינה, לפי המבחנים שנקבעו בבית המשפט העליון, אינו ראוי להיות חבר הכנסת, גם אם כבר נבחר לכנסת".
"ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ערה לרגישות הרבה של ההסדר המוצע ולצורך לתת ביטוי בהוראות חוק היסוד לאיזון המתחייב בין הערכים החשובים המתנגשים ולזכויות החוקתיות המוטלות על הכף. לפיכך, בעת הכנת הצעת חוק היסוד לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון הוועדה בסוגיות שעלו בדיון בעת הכנתה לקריאה הראשונה, ובהן הרוב הדרוש לפתיחה בהליך ושיתוף האופוזיציה בו, הסוגיה של הדחת חבר הכנסת לעומת השעייתו, מידת המעורבות של בית המשפט בהליך והוראת תחילה לתיקון המוצע"
יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט ח"כ ניסן סלומינסקי שהציג את ההצעה אמר: "במדינה דמוקרטית, כולנו יודעים, יש זכויות חשובות מאוד לכל אחד מהאזרחים, ובפרט לאלה שנבחרו אבל כל מדינה דמוקרטית בעולם או כל מדינה דמוקרטית שפויה יודעת שיש גבולות לדמוקרטיה, שאם לא כן דמוקרטיה תיהפך לאנרכיה. אם לא יהיו "קווים אדומים", כל אחד ינצל את הדמוקרטיה כדי לפעול נגד הדמוקרטיה".
"מה שקורה, שהמחוקק לא נתן דעתו לתופעה שיכולה להיות מעניינת, שבדרך כלל היא לא הגיונית, אבל היא יכולה להיות מעניינת: מה קורה לחבר כנסת שחותם על כל שלושת העקרונות האלו, ובגין זה התאפשר לו להתמודד לבחירות והוא גם נבחר, ובהיותו חבר כנסת הוא מפר את אחד משלושת העקרונות האלה או יותר. מה קורה לאותו אדם, לאותו חבר כנסת? למעשה, הוא נבחר על-ידי ציבור, אבל באמת הוא הוליך שולל ציבור שבחר בו כי הוא הרי התחייב שהוא לא יסית לגזענות, שהוא לא יתמוך בטרור, ורק נבחר לכנסת. אם אכן הוא יסית לגזענות או אם אכן הוא יתמוך בטרור, אם זה יקרה, הרי למעשה הוא הטעה את הציבור, הוא רימה את הציבור והוא נבחר שלא בצדק. לכן בא החוק הזה ואמר: אנחנו צריכים לתקן את הפרצה הזו".
ח"כ אחמד מחה על הצעת החוק: "אני, אחמד טיבי, מצהיר אמונים לדמוקרטיה וזכויות אדם, ואעשה כל שביכולתי כדי לעקור מן השורש תופעות של פשיזם, גזענות והדרה. אמשיך להיאבק נגד הכיבוש של העם הפלסטיני למען שלום, ואמשיך לפעול למען צדק חברתי ושוויון. אני קורא לחברות וחברי הכנסת להצטרף להצהרה זו". על דברים אלה חזר ח"כ טיבי בערבית ובאנגלית".
ח"כ זהבה גלאון ממרצ אמרה: "הצעת החוק הזו, נותנת הכשר לחיסול פוליטי. אין לי דרך אחרת להגדיר את זה, מקבעת בחקיקה אפשרות להעיף מהכנסת את חברי הכנסת הערבים. הרי החוק הזה מיועד נגדם, בואו לא נייפה את זה. זה חוק שמבקש להדיר מהשיח מגוון של דעות. ועומד כאן יושב-ראש ועדת החוקה ומדבר על דמוקרטיה במיטבה. איזו דמוקרטיה, חבר הכנסת סלומינסקי? אתה מידרדר לדמוקרטיה של ארדואן. זה מה שאתה מביא לנו כאן. אתם רוצים להפוך את הכנסת הזו לגוף חוקר, לתובע, לשופט ולמוציא לפועל".
ח"כ איימן עודה אמר: "מה לא עשו בשביל להוציא אותנו מהמשחק הפוליטי? אחת האמירות היא שאנחנו מתעסקים בסוגיה הפלשתינית ולא בציבור שלנו. ככה מנסים להסית את הציבור שלנו נגדנו. אלה שלוקחים את כספי המיסים שלנו ושמים אותם בשטחים מאשימים אותנו בזה. העלו את אחוז החסימה, ביום הבחירות מדברים על הערבים שנוהרים לקלפיות. ניסו את כל האמצעים ולא הצליחו וקיבלנו 13 מנדטים. אז מצאו דרך מקורית להדיח חברי כנסת. מה היא הפגיעה הקשה ביותר בדמוקרטיה אם לא הכיבוש עצמו? מה היא הפגיעה העיקרית בדמוקרטיה הישראלית אם לא האפליה נגד החברה הערבית? אני אומר לימין מי שמכם ומי נתן לכם את הזכות הזו? הציבור בחר בנו ועוד ימשיך לבחור בנו. אני רוצה לפנות לח"כים החרדים, עכשיו זה אנחנו, בעוד שנה זה יגיע לאחרים".
יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק בוז'י הרצוג הביע גם הוא התנגדות לחוק: "מדובר בטריבונל ובית דין שדה של פוליטיקאים וכולנו מבינים שכשיעבור החור הזה ייפול דבר בדמוקרטיה הישראלית. זה חוק שאסור לו להירשם ולהיחקק בספר החוקים של מדינת ישראל ואני קורא לממשלה תיזהרו כי אתם במו ידיכם מערערים את היסודות של הדמוקרטיה הישראלית, אני מזהיר אתכם שאתם הורסים את הדמוקרטיה הישראלית ועלולים להעלות אותה בשנאת חינם עיוורת בשיקולים פוליטיים צרים בטיפשות ואטימות ויום אחד אנחנו עלולים להתעורר כולנו ולא נבין לאיזה תהום הגיעה הדמוקרטיה הישראלית".
"החוק הזה מיותר לא רק בגלל מספר הח"כים הנדרש אלא קודם כל מכיוון שיש כלים קיימים בתוך הכנסת ומחוץ לכנסת. אבל חוק שמפקיד את גורלו של ח"כ בידיים של ח"כים בניגוד לרצון בוחריו הוא חוק פסול מעיקרו מסוכן פורץ גדל ומערער את הדמוקרטיה הישראלית. אל תעשו זאת לפני שיהיה מאוחר מידי".
השר זאב אלקין סיכם: "גם לאחר האירוע של ביקור משפחות המחבלים שהוליד את החוק הזה, מאז היו עוד כמה סיבות להביא את החוק הזה גם אם האירוע ההוא לא היה מתרחש. חברי כנסת בבית הזה יצאו נגד מדינות ערב שהגדירו את חיזבאללה כארגון טרור. אם נראה לנו כל פעם שנחצה קו אדום, מסתבר שתמיד יש עוד קו אדום אחריו. מדינה חפצת חיים חייבת להגן על עצמה וזה לא דרך ציוצים ופוסטים בפייסבוק שמגנים את הח"כים הערבים. אתם מגנים בכאילו ומגינים עליהם בחיים האמיתיים. הסיבה לכך כי היא כי אתם במחנה הציוני ויש עתיד תלויים בקולות שלהם כי בלעדיהם אין לממשלת שמאל סיכוי להקים ממשלה".