מאז הקמת ישיבת כנסת יצחק חדרה לפני כשלושים שנה נוהג ראש הישיבה הגאון רבי יהודע ארנברג וצוות רבני הישיבה לאסוף את תלמידי הישיבה למסיבת פורים שנמשכת שעות רבות אל תוך הלילה, המסיבה מתובלת בווארטים של רבני הישיבה ובשירה וריקודים.
שלב השיא במסיבת הפורים מגיע כשראש הישיבה הגר"י ארנברג פותח ב"מאמר פורים" בו הוא שוזר את סיפור המגילה עם ענייני השעה וההשקפה, ה"מאמר" נמשך כשלוש שעות כשבין נושא למשנהו ראש הישיבה סוחף אחריו את תלמידיו בשירה וזמרה.
השנה בחר ראש הישיבה הגר"י ארנברג לגעת בנושא גזירת הגיוס כשהוא מתייחס לכך מזווית שעוסקת לראשונה בשאלה מדוע להתייחס לענין הגיוס כגזירה.
וכך שאל ראש הישיבה ב"מאמר פורים": "נשאלת השאלה איך הצליח מרדכי היהודי לגרום לכלל ישראל לצום שלושה ימים ולחזור בתשובה, הרי באותה תקופה של אחשוורוש וסעודותיו רוב היהודים כרעו והשתחוו להמן הרשע ונהנו מסעודותיו של אותו המלך אחשוורוש?".
"התשובה לכך משליכה גם על ימינו. כשגוזרים גזירה על חלשים ונחשלים ומשאירים רק 1800 עילויים, החלשים מרגישים דחויים ולא מתעוררת בהם הנקודה היהודית שתרומם אותם לחוש בגזירה הרוחנית בה הם שקועים, ולכן הם ילכו לצבא וימשיכו ליהנות מסעודתו של אחשוורוש", אמר הרב ארנברג.
לדבריו, "המהפיכה הגדולה אצל הנחשלים והחלשים ביידישקייט קרתה כשהמן הרשע גזר להשמיד להרוג ולאבד את כולם ללא הבדל, כי אז חשו גם הנחשלים והחלשים את הגזירה שווה בשווה יחד עם העילויים והצדיקים ואז התעוררה בהם הנקודה היהודית הפנימית וגם הם הצטרפו למהפיכה של מרדכי הצדיק ושבו בתשובה שלימה".
"היסודות הברורים שעולים מהדברים הם, כי רק ע"י כך שנותנים ליהודי את התחושה הכללית ש'עם ישראל' באבדון זה גורם להתעוררות הפנימית, וזהו יסוד גדול בהנהגה וחינוך של חלשים ונחשלים", המשיך הגר"י ארנברג. "רואים פה, שזהו האופן היחיד בו אפשר לעודד נחשלים וחלשים ולהשיבם אל דרך המלך - לא ע"י התחשבות סתמית ברצונותיהם ולסדר להם מסגרות למצבם, אלא להיפך, להחדיר בהם את תחושת השייכות לכלל, בכך שגם כשהגזירה היא עליהם היא בעצם על כולם, וזה מה שמשיב אותם ומעורר אצלם את הנקודה הפנימית האמיתית של היהדות".