המתלוננת, ילידת 1944, מתגוררת בשכנות לאב בבניין משותף בבת ים. בתחילת אוגוסט 2012 ביקרו את האב בנו וכלתו יחד עם בנם התינוק. כשביקשו לעזוב, הבחינו הבן והכלה כי המעלית "תפוסה" זמן רב והתברר כי המתלוננת הכניסה את קניותיה למעלית ושלחה אותן לדירתה בקומה השלישית שם העוזרת שלה פרקה את השקיות משך דקות ארוכות.
לייעוץ בתחום:
פנו לעורך דין פלילי
על פי כתב האישום, על רקע ויכוח על השימוש במעלית תקף הבן את השכנה, נתן לה מכה בבית החזה והיא נפלה. כתוצאה מכך נגרמו לה כאבים בגב התחתון ושבר בעמוד השדרה המותני. כלפי האב נטען כי איים עליה "אני אשרוף אותך ואת הבן שלך" ושילמד אותה לקח.
הנאשמים טענו כי לא יכלו להשתמש במעלית "שנתפסה" על ידי השכנה. הם קראו לה "לשחרר" אותה אך היא צעקה עליהם שיחכו כי היא מכניסה את הסלים למעלית.
לאחר המתנה ממושכת בחום עלה האב לקומה השלישית ו"שחרר" את המעלית. הבן ומשפחתו ירדו לקומת הקרקע ואז כשיצאו מהמעלית, המתלוננת התנפלה עליהם, קיללה אותם וטלטלה את עגלת התינוק. האב הכחיש כי איים על המתלוננת והבן הכחיש כי תקף אותה.
ספק קטן אך מוצק
השופט עידו דרויאן מבית משפט השלום בתל אביב התרשם כי בעת האירוע שררה בין המעורבים רוח רעה של כעס על אף יחסי השכנות הטובה משך שנים ארוכות.
השופט קבע כי ישנן אי התאמות בין גרסת הבן במשטרה לבין גרסתו בבית המשפט. בבית המשפט הוא טען שהמתלוננת אחזה בו ולכן עשה 'תנועת התנערות', מה שלא הופיע בעדותו במשטרה.
כמו כן, האב בעדותו ניסה באופן בולט לטשטש את גרסתו באשר לנפילת המתלוננת כדי להרחיק את האשמה מבנו, והיא היתה רצופה סתירות ואי דיוקים.
בנוסף, הנאשמים לא הזמינו את אשת הבן להעיד, על אף שהיתה נוכחת בעת האירועים, ויש לזקוף הימנעות זו לחובתם.
מאידך קבע השופט כי עדות המתלוננת לפיה הבן תקף אותה וגרם לנפילתה היתה אמינה. היא לא הסתירה שתפסה בעגלת התינוק וציינה את יחסי השכנות הטובים עם האב עד אותו אירוע. עדותה גם נתמכה בממצאים נוספים כמו צעקתה מיד אחרי הנפילה כלפי הבן שגרם לנפילתה.
עם זאת, השופט ציין כי על אף שחומר הראיות נוטה לרעת הנאשמים אין זה מספיק להרשעה בפלילים שצריכה להיות מעל לכל ספק סביר.
במקרה זה, יש ספק קטן אך מוצק, כתב השופט והבהיר כי העדות הישירה היחידה לנסיבות נפילתה של המתלוננת היא גרסת המתלוננת עצמה.
לדברי השופט, "יש שבית-המשפט משוכנע שעד פלוני דיבר אמת, ובעת ובעונה אחת אינו משוכנע כי העובדות שעליהן העיד אותו עד הן העובדות כהווייתן". גרסה המתלוננת במשטרה שונה מהותית מגרסתה בבית המשפט ולא ברור מהן מהלך הדברים ומנגנון הנפילה, קבע השופט.
כמו כן, התגלו סתירות בין גרסת המתלוננת לבין גרסת העוזרת שלה באשר לאיומים מצד האב.
לפיכך זיכה השופט את שני הנאשמים מחמת הספק.
- ב"כ המאשימה: עו"ד זרנגר
- ב"כ הנאשמים: עו"ד אבינועם
לעורכי דין פלילי • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותב: עורך דין מתן סדן עוסק במשפט פלילי.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין".
* הכותב לא ייצג בתיק
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.