הצעיר התגייס ב-2007 למשמר הגבול. במהלך השירות הוא יצא עם חבריו למבצעים בשכם, ביצע מעצרים ליליים, שמירות ארוכות וסיורים ממונעים. שעות הפעילות הרבות היו כרוכות בלחץ מאסיבי ומתמיד.
לייעוץ לנכי צה"ל:
בשנה הראשונה לשירות הוא סבל משני התקפי אפילפסיה. הראשון, בזמן שישן לאחר משמרת לילה. חבר שהעיר אותו סיפר לו שהוא מפרכס, רועד ומזיל קצף מהפה. חובש הפלוגה פינה אותו לבדיקות, אולם משלא נמצאה סיבה מהותית להתקף, החייל חזר לתפקוד רגיל כלוחם ביחידה.
ההתקף השני אירע כעבור ששה חודשים. בזמן שהחייל התארגן לצאת לאפטר בבית אחרי שמירת לילה, הוא חטף מהלומה חזקה מידית של ארון. לאחר מכן, כשעשה את דרכו באוטובוס, הוא התעורר ומצא מולו פרמדיקית מד"א מספרת לו שעבר אירוע פרכוס ופונה לבית החולים "שערי צדק" בירושלים.
בדיקות CT ו-EEG יצאו תקינות, אך בשל הפרכוסים הומלץ לו על ביצוע בדיקות דם מקיפות, MRI, וכן מרשם לכדורים והנחיה ל-7 שעות שינה בלילה. בשל הפטורים שניתנו לו הוא הועבר לתפקיד טבח.
בשנת 2009 קצין התגמולים קבע שאין קשר סיבתי בין מחלת האפילפסיה לבין תנאי השירות הצבאי. קצין התגמולים קבע שהתקפי האפליפסיה חלפו ולא הותירו נכות כלשהי הקשורה לשירות.
על החלטה זו הגיש הצעיר ערעור בבימ"ש השלום בחיפה. מומחה מטעמו סבר כי יתכן שאם המערער לא היה מצוי בתנאים קיצוניים וסובל מחוסר שינה מצטבר, לא היה נתקף בהתקפים אפילפטיים.
מנגד, המדינה הציגה שתי חוות דעת מומחים מטעמה, וטענה, בין השאר, כי לדעת מומחים רבים, חסך שינה יכול לגרום לכל היותר להתקף פרכוסי אפילפטי, אך לא למחלת האפילפסיה עצמה.
לטענתה, "לא הומחשה אסכולה רפואית התומכת בקיום קשר סבתי בין חסך שינה לבין מחלת האפילפסיה".
שינה לאחר חוסר שינה
לעומת זאת, מומחה מטעם בית המשפט סבר כי במקרה הספציפי של המערער ניתן לקשור, לפחות חלקית, בין תנאי השירות לבין גרימה או החמרה של אפילפסיה.
בשונה מומחי המשיב, המומחה מטעם בית המשפט הסכים כי שינה לאחר חסך שינה, כן מהווה טריגר להתפרצות התקף, והעריך כי הנכות שממנה סובל המערער ניתנת ליישום לפי תקנות ביטוח לאומי ב-10%. לאור קשר אפשרי לתנאי השירות, המומחה העריך שיש לייחס חצי מהנכות לשירות הצבאי.
השופט יואב פרידמן הסביר שגם אם אין אסכולה רפואית ברורה שתומכת בעמדת המערער, חלק מהפסיקות קבעו כי במקרה שבו התקף מופיע לראשונה במהלך השירות וכתולדה של גורם של השירות, הרי שיש לקבוע שהשירות גרם למחלה כולה, גם אם יש סיכוי שהמחלה הייתה מתפרצת בכל מקרה.
"לקביעתנו, שני ההתקפים הראשונים אירעו לו למערער במהלך שינה שעקבה חסכי שינה הקשורים בשירותו, ובתקופה שאופיינה לא אחת בחסכי שינה. לקביעתנו אפוא ניתן לראות בשירות בבחינת גורם רפואי להתקפים הראשונים, ובשים לב לקביעות ההלכה – למחלה כולה", כתב השופט.
משכך בסיכומו של דבר, הערעור התקבל במלואו. השופט קבע כי השירות הוא שגרם באופן מלא למחלת האפילפסיה של המערער.
בנוסף, השופט חייב את המשיב בשכ"ט עו"ד בסך 6,000 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד מירב מרקו
- ב"כ המשיב: עו"ד סוזן מושלב-מוקלד
לעורכי דין פלילי • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותב: עורך דין שרון מאירי עוסק בייצוג נכי צה"ל.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין".
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.