הרבנים הראשיים לישראל, הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף והגאון רבי דוד לאו, ניצחו בחלק הראשון של המאבק בהקמת "הכותל הרפורמי". ראש הממשלה בנימין נתניהו הסכים שהרבנים יגבשו מתווה חדש והוא יבחן את הנושא פעם נוספת. אך מדובר בניצחון זמני בלבד.
ראשי המפלגות החרדיות הבינו בשבועיים האחרונים שהתוכנית שלהם להשתיק את פרשת "הכותל הרפורמי" - נכשלה. התקשורת החרדית הצטרפה לקו שהוביל "כיכר השבת" וחשפה את האמת כי בהקמת הכותל הרפורמי, לראשונה בהיסטוריה, המדינה הכירה באופן רשמי ברפורמים, מה שלא היה מעולם.
בתחילה היו לא מעט גורמים שהתלוננו כי התקשורת מעוותת את הסיפור, שהפרטים שנמסרו אינם מדוייקים וכדו'. עד שהגיע השר לשירותי דת דוד אזולאי והטיח את האמת בפנים של כולם. אם נשתמש במילים שלו: "יש כאן הכרה ברפורמים, נרצה או לא נרצה".
הנאום של אזולאי אומנם הרגיז גורמים שונים, מתנועת ש"ס ועד כאלו שעסקו במתווה ובהרגעת הסערה, אבל מצד שני הוא "אישר" את כל טענות המתנגדים, נרצה או לא - יש כאן הכרה ברפורמים.
בנוסף לכל זה, האופוזיציה הרבנית למתווה הלכה וגדלה, הרבנים הראשיים שוחחו ביום שישי, והעבירו מסר ברור לנתניהו: לא ניתן יד למתווה. רוה"מ הבין, הראשל"צ הגר"י יוסף והגר"ד לאו מתנגדים, לא בהצהרה, אלא מתנגדים בכל מחיר כדי שלא תהיה הכרה, נתניהו הסכים לבחינת מתווה חדש שלא יכיר ברפורמים ונתן אור ירוק לרבנים ששוחחו עם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, יוזם המתווה.
נתניהו זקוק לשקט בנושא לא פחות מהפוליטיקאים החרדים. כל רעש נוסף מחממם את הגזרה החרדית, משפיעה ישירות עליו, ומסכנת את המתווה שהוא כל כך רצה, מה שעלול גם לאיים על שלימות הממשלה בראשותו. הוכחה לכך ניתן לראות בשיחה שקיים, דקות לפני כניסת שבת, כשפנה לראשל"צ הגר"ש עמאר וביקש לדחות את פרסום "פסק הדין" אך הדבר לא עלה בידו.
אבל, כפי שנאמר, מדובר בניצחון זמני בלבד. לרפורמים יש אפשרויות להגביר את הלחץ על רוה"מ, לחצים שלא פחות חשובים ומטרידים אותו מלחצי החרדים. מספיקה שיחה משלדון. השאלה הגדולה היא האם הרפורמים יסכימו לשינוי, מבחינתם אי הכרה היא שינוי דרמטי במתווה. במיוחד אחרי החגיגות בשבועיים האחרונים. והם כבר מאיימים שבמידה והמתווה הנוכחי לא יצא אל הפועל, היעד שלהם הוא תפילה מעורבת ברחבת הכותל המערבי הקיימת.
אם נתניהו יעדיף את שלמות הקואליציה על פני לחצי הרפורמים, הרפורמים יעתרו לבית המשפט העליון וידרשו להתפלל ברחבת הכותל, לא מן הנמנע שבג"ץ יקבל את הדרישה. ואז מה? תלוי את מי שואלים. השר אזולאי חושב שצריך לצאת להפגנת ענק כדוגמת הפגנת המיליון בביטול חוק הגיוס. רב הכותל הגר"ש רבינוביץ כבר הכריז: אתפטר מתפקידי.
אם הזכרנו את הגר"ש רבינוביץ, אז אפשר להגיע למסקנה שהרב הצליח להדוף את הביקורת הקשה נגדו. מכתב של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שמסמיך את הגאון הרב אביגדור נבנצל לפסוק בכל נושא הכותל, הוליד מכתב חד משמעי של הרב נבנצל בעד הרב רבינוביץ, כפי שנחשף ב"כיכר השבת". אם נוסיף לכך את הרבנים הראשיים והראשל"צ הגאון רבי אליהו בקשי דורון שסמכו את ידיהם עליו, הרי שנגיע לתוצאה שהרב יצא בקלות ובחכמה ממה שיכל לגרום למשבר מתגלגל, שאיש אינו יודע כיצד היה מסתיים.
אגב, מי שבאורח נדיר שומר על שתיקה הוא הנשיא רובי ריבלין. מי שמאז שנבחר לתפקידו הפך בעיני לא מעט אזרחים ל"נשיא של הרפורמים". ריבלין מסרב להתייחס לנושא, הוא לא מגיב ולא מתראיין, בנאומיו הוא מתעלם. גם לאחר הפגישה שקיים בשבוע שעבר עם הרפורמים, הצדדים לא הדליפו על מה שקרה בחדר, ואפילו תמונה מהפגישה לא יצאה. יתכן שריבלין ואנשיו הפיקו לקחים, הבינו שהם אט אט הופכים להיות שנואים בקרב היהדות החרדית, בדיוק הפוך משמעון פרס, ולמרות שהנושא בוער - הם שומרים על שתיקה, וטוב שכך.
לסיום, מי שעוקב אחרי התקשורת מבין שאריה דרעי נמצא בבעיה לא פשוטה. במאוחר הוא הבין שהציבור מטיל עליו את כל האחריות בנושא הכותל. כפי שפורסם לראשונה ב"כיכר השבת", הוא הכריז בישיבת הסיעה "לא נהיה גוי של שבת", אך ספק אם התעורר בזמן, הציבור משוכנע שדרעי הוביל את המתווה, למרות שהאמת אחרת לחלוטין. דרעי, ליצמן וגפני, ישבו יחד עם מנדלבליט ונתנו אור ירוק למתווה. רק שלשניים האחרונים היה מערך הסברה - פנים חרדי - שידע לנהל את המשבר ולחמוק מאחריות וזאת בניגוד לדרעי.
במאמר המוסגר נזכיר את השר אורי אריאל שמסייר היום ברחבת הכותל יחד עם אלי ישי. אריאל הצביע נגד המתווה, בניגוד לנפתלי בנט ואיילת שקד שהצביעו בעד. האם מדובר בבורג נוסף בהקמת רשימה ימנית-חרדלי"ת? או צירוף מקרים בלבד? ימים יגידו. מה שבטוח שאריאל לא מהסס לרמוז כי המתווה הנוכחי עלול להוביל למשבר פוליטי.