לפני 18 שנים הגיעו האב והבן לחנות של אדם עמו היו מסוכסכים בכפר שעב, כשכל אחד מהם מצויד בסכין, ודקרו את בעל החנות ובנו. הנפגעים הובהלו לבית החולים, אך למרבה הצער, בעל החנות לא שרד ומת מפצעיו.
נקלעתם לחובות כספיים?
פנו ל-עורך דין פשיטות רגל
במסגרת הסדר טיעון, הורשע האב בעבירת הריגה וריצה 12 שנות מאסר, בעוד בנו הורשע בגרימת חבלה בנסיבות חמורות וריצה 4 שנות מאסר.
בינתיים, הגישו בני משפחתם של הנפגעים תביעה לפיצויים נגד התוקפים, שבשנת 2005 חויבו לשלם להם 233 אלף שקל. כמו כן, חויבו התוקפים לשלם עוד 360,091 לביטוח לאומי, עבור תגמולים שהעביר למשפחות הנפגעים.
אלא שהתוקפים לא עמדו בחובותיהם, ובשנת 2015 ביקשו מבית המשפט צו כינוס, כצעד ראשוני בדרך להכרזתם כפושטי רגל.
המבקשים הצהירו על חובות בסך כ-1.5 מיליון שקל לבני המשפחה ולביטוח לאומי, וביקשו להתחשב בזמן הרב שחלף מאז אירעה התקיפה, וכן במצבו הבריאותי של האב, הסובל ממספר נכויות ומרותק לכיסא גלגלים.
מנגד, הביעו המשיבים – כונס הנכסים הרשמי ומשפחת הנפגעים – את התנגדותם הנחרצת לקבלת הבקשה. לטענתם, אין להיענות לה מכיוון שכל החובות נוצרו כתוצאה מעבירות פליליות, בחוסר תום לב, ובניגוד לתקנת הציבור.
בתגובה, המבקשים טענו כי החוב נוצר בהליך אזרחי רגיל, ואף הציגו מסמכים לפיהם הם חייבים סכומי כסף נוספים בסך של כ-280,000 שקל לנושים אחרים.
ואולם, המשיבים טענו כי העיתוי בו צוינו החובות הנוספים – לאחר התנגדותם לבקשה – מלמדת על חוסר תום הלב של המבקשים, מה גם שמדובר בחובות נמוכים ביחס לחובות כלפי משפחת הקורבנות וביטוח לאומי.
"מעשה פלילי חמור"
בפתח דבריה הסבירה השופטת עדי חן-ברק כי היווצרות חוב בשל פעילות בלתי חוקית איננה שוללת בהכרח את האפשרות לקבל צו כינוס או להיות מוכרז כפושט רגל.
עם זאת, השופטת הגיעה למסקנה שהמקרה הנוכחי הוא מקרה חריג, המצריך לבדוק לפני הכל את שאלת תום הלב של המבקשים – אחד הרכיבים שחייבים נדרשים להוכיח בדרך להכרזתם כפושטי רגל.
מכאן, הבהירה השופטת כי אין מחלוקת על כך שהחובות המרכזיים והעיקרים של המבקשים נוצרו בעקבות מעשים פליליים חמורים ביותר, שבוצעו במכוון ובאכזריות, ללא התגרות קודמת מצד הנפגעים.
"אלמלא אותו מעשה פלילי חמור לא היו החייבים מבקשים להיכנס להליכי פשיטת רגל", כתבה השופטת בהחלטתה ודחתה את טענת המבקשים, לפיה מדובר למעשה בחיוב אזרחי "רגיל", שאין מניעה להחיל עליו את פקודת פשיטת הרגל.
השופטת אף דחתה את בקשת המבקשים להתחשב בזמן הרב שחלף מיום ביצוע העבירות. "בנסיבות הספציפיות של האירוע, אין בו, לטעמי, כדי לרפא או להחליש מחומרת המעשים וחוסר המוסריות שבהם", היא כתבה, והבהירה כי העובדה שמדובר באירוע חד פעמי אינה מפחיתה מחומרתו.
לפיכך, דחתה השופטת את הבקשה. לא ניתן צו להוצאות.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בתיק
לעורכי דין פשיטת רגל • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותב: עורך דין שמואל מיכאל עוסק בפשיטות רגל.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין".
* הכותב לא ייצג בתיק
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.