הבוקר (ראשון) דחה בית המשפט את בקשתו של האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו, והכריע כי ייכנס לכלא במועד שנקבע. בכך לכאורה, תמו כל ניסיונות ההשתדלות בדרך הטבע מול מערכת המשפט ושלטון החוק בכדי לנסות ולשכנעם כי מדובר ב"עלילה של ממש ללא כל קמצוץ אמת".
כל אחד מאיתנו רוצה ושואף להאמין בליבו פנימה שמערכת האכיפה עושה אכן את מלאכתה נאמנה והצדק תמיד יוצא לאור. האדם, מטבעו, אוהב חוק וסדר ומאמין למערכת המשפט - זאת בעיקר בשל שיקולי נוחות. נוח לנו להאמין שיש מישהו ששולט בענינים ודואג לצדק. זה מעניק לנו רוגע נפשי ושקט שיש מי שדואג לסדר בעולם, בפרט כשאנו רואים לעיתים קרובות את מערכת אכיפת החוק פועלת גם כנגד אנשים חזקים ובכירים כביכול בלא מורא ובלא משוא פנים. הדבר נותן לנו תחושה שיש מי שדואג לצדק שיעשה ולאמת שתצא לאור.
אלא שלאכזבתנו, מי שמכיר ונובר לעומק יודע שלעתים מדובר במראית עין בלבד. האמת לא תמיד כזו נוצצת וברורה. מי שנחשף לעיתים קרובות לתהליכים משפטיים מגלה כי פעמים רבות קיים כיעור נורא לצד טיוח עובדות ואפילו הסתמכות על שקרים אפלים. לא תמיד פועלים על בסיס העובדות אלא יותר על תחושות בטן. לעיתים קרובות, בוחרים השופטים לבחור בדרך הקלה והעקלקלה, לירות את החץ ורק אחר כך לסמן את העיגול.
מערכת שלטון החוק מסוגלת ויכולה לבנות תזה שאין לה בסיס עובדתי ולחייב אפילו אנשים גדולים שלכאורה קשה יותר לפעול באופן פסול כלפיהם. דוגמא נכוחה לדבר הינה פרשת הרב יאשיהו פינטו.
כמי שעקב אחרי התהליך המשפטי, אי אפשר שלא להיבהל כאשר נחשפים להליך המאוד ספיציפי בו פעלו נגדו, בפרט כשנחשפים לחומרי החקירה שכל בר דעת שנחשף להם, בפרט משפטן, לא יכול למצוא קשר בינם לבין כתב האישום.
אולם נדמה כי בפרשת הרב פינטו הנורא מכל הוא דווקא תהליך ההסתרה הערמומי המעורר דחיה וסלידה.
מערכת שלטון החוק הציבה בפני הרב משימה בלתי אפשרית. ברירה כזאת - או שתסכים לעסקה איקס שכרוכה בהודאה על כתב האישום כפי שהוגש לבית המשפט, או שרעייתך הרבנית תועמד לדין. למשפחת הרב כמובן שלא היתה ברירה אחרת, בפרט לאור מצבה הבריאותי של רעייתו, ולאור העובדה שהרב יעשה הכל בכדי להגן עליה.
לצד זה, נאסר על הרב, מקורביו ועורכי דינו להתראיין לתקשורת כתנאי לעסקה, ועל כל חשד להדלפה מיד פנו בפרקליטות לבית המשפט. בנוסף, הוסיפו כתנאי לעיסקה שבבית המשפט המחוזי יאסר להביא בדל ראיה או אפילו הסבר עובדתי הקשור לפרשה.
הגדילו והוסיפו בפרקליטות בכך שאסרו על עורכי דינו של הרב למסור לו בדל ראיה מהתיק, משל מדובר בתיק בטחוני. הנורא מכל: בשעת חקירת הפרשה גוננו על כל חברי המערכת הנוגעים בדבר ולא בדקו שום כוון חקירה, על אף כיוונים שרשויות החקירה האמריקאים הידועות ביסודיותם הצביעו עליהם במדויק.
הרב פינטו על גזר דינו (צילום: אתר "שובה ישראל")
חבל מאוד שכך הם פני הדברים. מדובר ברב בסדר גודל עצום, מהשורה הראשונה של רבני ישראל, מנהיג רוחני לאלפים ולרבבות, מייעץ לשועי עולם לצד פשוטי העם ואיש חסד הפועל למען עניים וחולים.
מלבד זאת, סובל הרב ממחלה קשה בה לא התחשבו השופטים כלל, שעה ששבוע קודם לכן קצב בית המשפט את דינו של אורי לופליאנסקי לשישה חודשי עבודות שירות על אף שמצב בריאותו טוב עשרת מונים ממצב בריאות הרב.
כאשר מביטים על כל המכלול יחד, אי אפשר להתעלם שמה שליווה את תיק הרב אלו החלטות שערורייתיות וחשבונאות אישית ולא נכונה עקב פרשנות מסולפת ורדיפת רב בישראל שכל חטאו הוא שנאות לנהוג עם איש מערכת שהיה חסידו וידידו הקרוב כידיד אישי. מי יודע אם לא יסבול כלל הציבור בשל הקפידא של אבותיו הקדושים של כבוד הרב שיראו מהשמיים בצער בנם ועל ביזוי כבוד התורה ורמיסת אמונת חכמים.
חבל מאוד שכך נראת לעיתים מערכת הצדק בישראל.