"הוועדה הרפואית מדרג ראשון" קבעה לאיש נכות קבועה בשיעור של 86.03% החל מאוקטובר 2013. לפני כשנה, הוועדה הרפואית לעררים לצרכי מס הכנסה קבעה לו אחוזי נכות בשיעור של 86.93%.
לייעוץ בענייני מיסים:
על החלטה זו הוא הגיש ערעור בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, בו סיפר שעורך הדין שייצג אותו באותה עת הצהיר כי הערעור הוא בתחום האורתופדי, נוירולוגי וא.א.ג ובשאר התחומים לא הוגש ערעור. אלא שלטענתו, הוועדה לא הבינה או לא פירשה נכון את דברי עורך הדין.
לדבריו, עורך דינו לא התכוון לוותר על הטענות בשאר התחומים. כוונתו הייתה כי ביחס לשאר התחומים יש לדון בהתאם לנימוקי הערעור בכתב.
לשיטתו, אין היגיון בכך שערעור המתייחס לשבעה נושאים יידון בפועל רק ביחס לשלושה, ולגבי היתר הוא פשוט יוותר. הוועדה הייתה צריכה לדון בכל אשר הונח לפתחה ולהתייחס לכל מסמך ולכל חוות דעת, ונימוקים בכתב.
לפיכך, טען המערער, הוועדה טעתה ופגעה בזכויותיו בכך שלא דנה בתחום הכירורגי, האורולוגי, הנפשי ובתחום העור, על אף שתחומים אלה הופיעו בערעור בכתב, ואף לא בטענות שהעלה בעל פה בנוגע לפגיעה בחוש הטעם ולבעיה בכפות הרגליים.
המדינה טענה כי הערעור היה למעשה רשימת מכולת של פגימות נטענות ללא נימוקים או הסברים שיאפשרו להבין מהי הטעות שנפלה בהחלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון.
המדינה הוסיפה, בין השאר, שיש להניח כי הרישום בפרוטוקול מייצג נאמנה את מה שהתרחש במהלך בדיקת המערער בפני הוועדה, במיוחד כשהמערער היה מיוצג ובא כחו חתם על הפרוטוקול מבלי להעלות טענה בדבר רישום שגוי באותה עת.
בנוסף, לטענתה, אין ממש בטענה שלפיה המערער התכוון לוותר רק על "נימוקי ערעור אחרים" שהעלה בכתב הערעור בשלושת הנושאים שפורטו בעל פה. טענה זו אינה הגיונית לאור העובדה שבכתב הערעור אין נימוקי ערעור אחרים עליהם ניתן לוותר אלא כולו "רשימת מכולת", כאמור.
הדעת נותנת
"הדעת נותנת כי אכן מדובר במספר ראשי נזק אשר לא בנקלה יוותר המערער על טענותיו , מכאוביו וליקויו בתחומים אלה", העירה השופטת רוית צדק.
השופטת הסבירה שאכן ניתן לפרש את דברי ב"כ המערער כוויתור על יתר הטענות הנזכרות בכתב הערעור. עם זאת, השופטת סברה שלא היה מקום לנקוט גישה נוקשה ופורמלית כלפי המערער, ברגע שהבהיר כי דבריו לא פורשו נכון ונימוקי הערעור מתייחסים לפגימות גם בתחומים נוספים.
"הגיונם של דברים מוביל למסקנה כי המערער לא ויתר על יתר טענותיו בנושאים האחרים על כן, משהובהרה הטעות היה על המשיבה להשיב עניינו של המערער לבחינה מחודשת של טענותיו במישורים אשר לא נבדקו כלל וכן בנושא הפגיעה בחוש הטעם והכאבים בכפות רגלי, נושאים אשר נאמרו בוועדה אולם לא זכו לכל התייחסות מצד הוועדה", הבהירה השופטת.
יתרה מכך, השופטת ציינה שבכל מקרה הוועדה הייתה צריכה לנמק את החלטתה, על מנת שניתן יהיה לעקוב אחר הלך רוחה, להבין את קביעותיה ולבקר אותן.
לפיכך, השופטת קבעה שעניינו של המערער יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים לקביעת אחוזי נכות לצרכי מס הכנסה. הוועדה תתייחס לחוות הדעת ולטענות המערער בכל התחומים, ולאחר מכן תכתוב החלטה מפורטת ומנומקת.
עוד נקבע כי המדינה תשלם למערער הוצאות משפט בסך 4,500 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד דני לירן
- ב"כ המשיבה: עו"ד אירית בקרמן
לעורך דין מסים • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותב: עורך דין הילל בבייב עוסק בדיני מיסים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין".
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.