חבר הכנסת החדש יגאל גואטה, שנכנס רק שלשום (שני), לתפקידו במשכן הכנסת, לא מפספס אף הזדמנות לנאום במליאת הכנסת ומשמיע את דעתו בכל נושא שבוער בו. אתמול (רביעי), זה קרה בדיון על נושא הרווחה. גואטה עלה ונאם בנושא אלימות במשפחה ורצח נשים.
בפתח נאומו הציג גואטה נתונים: "ברצוני לפתוח בעובדות היבשות - יבשות אבל מזעזעות. בשנת 2014 נרצחו בישראל על רקע אלימות במשפחה 10 נשים. בשנת 2015 נרצחו 16 נשים. ב-15 השנים האחרונות נרצחו 300 נשים, ועד כאן העובדות היבשות".
"על-פי הערכות גורמי הרווחה", הוסיף הח"כ החדש, "בישראל חיות כיום 200,000 נשים מוכות וכ-600,000 ילדים עדים לאלימות. זה הוא מספר מצמרר לכל הדעות. ממדי האלימות הזו והתוצאות הנוראות שלה, לצערי הרב, הם במגמת עלייה".
גואטה ציטט מהתורה ואמר: "התורה הקדושה מספרת לנו מה עושים כאשר מוצאים מת בשדה. וכך אומרת התורה: "כי יימצא חלל, באדמה...לא נודע, מי היכהו". מי שמצטווה לקחת פיקוד כשקורה מקרה כזה הם זקני הדור הקרובים אל אותה עיר. הם אמורים לרדת אל נחל איתן ולומר את המשפט הבא: "ידינו, לא שפכו את-הדם הזה...כפר לעמך ישראל".
גואטה המשיך: "הגמרא במסכת סוטה שואלת: "וכי יעלה על הדעת שזקני בית הדין שופכי דמים הם? והגמרא מסבירה: לא! אלא שעליהם להעיד שאותו אדם לא פנה אליהם לעזרה והשיבו את פניו ריקם".
"מורי ורבותי", פנה גואטה לחברי הכנסת: "המשמעות היא שאם בעל סמכות כלשהו יכול היה לעשות משהו ולא עשה, אז הוא צריך להבין שיש לו אחריות אישית לעניין, וזו בדיוק השאלה שלי נוכח אותן נשים שנרצחו, נוכח היתומים האומללים שנשארו ערער בערבה, שאין להם אימא ויש להם אבא רוצח.
"האם כל מי שאמור לעזור לנשים אכן עושה זאת? האם רשויות הרווחה יכולים להתייצב מול צו מצפונם ולומר לעצמן ולנו: ידינו לא שפכו את הדם הזה? האם אנשי המשטרה יכולים להתייצב מול מצפונם ולומר לעצמם ולנו: ידינו לא שפכו את הדם הזה?".
"אדוני היושב ראש, אני בא מהשטח, בוגר השלטון המקומי, התחום של האלימות הוא בעיקרו תחת כנפי אגף הרווחה. העובדות הסוציאליות קורסות תחת העומס. הן עושות עבודה נפלאה, וכאן אני קורא לשר בכל לשון של בקשה לפעול להעלאת שכרן של העובדות הסוציאליות. בכל זאת השאלה הזועקת, האם העומס הזה לא גורם להן לפעמים להתייחס באדישות לקריאות המצוקה של נשים אלו? ואולי בשל כך יש נשים שכבר לא מאמינות ברשויות, ולכן בכלל לא מתלוננות?", סיים גואטה את הנאום.