הרב משה יהודה שניידר, ה'חברותא' של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, מסכם כמידי שבוע את האירועים הבולטים בבית מרן ראש הישיבה והתבטאויותיו השונות בנושאים שעל סדר היום.
"במהלך השבוע האחרון" מספר הרב שניידר, "נכנס הרב יוסף פוגל למעונו של מרן ושאל את ראש הישיבה מה הפשט זוכר "חסדי אבות" - החסדים שעשו האבות הקדושים, או החסד שעשה עמהם הקב"ה?" מרן השיב כי "הרי כתוב חסדי אבות, אם כן מדובר במה שהאבות עשו". בנוסף שאל הרב פוגל "איך ההנהגה הראויה בסיום גאל ישראל בשחרית ע"י הש"ץ, ואמר לו רבינו שיסיים השליח ציבור בלחש תיבת ישראל, וכך לא יכנסו לשאלה של עניית אמן, והפסק".
"התבטאות נדירה שמענו ממרן" ממשיך ומספר הרב שניידר, "כששאל ר' יוסף מה הגדר של תינוק שנשבה בזמנינו, אם כל חילוני יכולים להחשיבו תינוק שנשבה, ואמר הגראי"ל שמסתמא כן. וכשדברו אם אפשר שיחזרו כולם בתשובה, גם הרשעים שרוצים לעקור את התורה, אמר רבינו שאין ראיה, וכמו שמצינו בחז"ל שיצאה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים "חוץ מאחר..."
עוד מציין הרב שניידר כי "שאלות רבות מתעוררות יום יום בעניני שמות בשידוכין, מחמת שנזהרין במה שכתוב בספר חסידים, שלא להשתדך עם שמות שווים. וידועה הוראת מרן הגראי"ל במי שיש לו שתי שמות אך משתמשים רק באחד מהם, שקובעים לפי השם שמשתמשין בו".
"בנושא של השמות רואים אצל מרן הגראי"ל שלפעמים הוא מחמיר מאד ולפעמים מיקל יותר, וכמו שהגיע אל מעונו אדם חשוב בעניין מי שיש לו שתי שמות, אך משתמשין רק באחד מהם, ושם זה הוא כמו אבי המדוברת, אלא שמכנין אותו ולא קוראים לו בשם המלא, כמו למשל יצחק וקורין אותו איציק, ואמר לו רבינו אם אתה רוצה אתה יכול להקל! וחזר ושאל האם אין מה לחשוש? אמר לו רבינו כבר אמרתי לך... ובירכו על השידוך".
"והכלל בזה כשם שפוסקין למטה כך פוסקין למעלה, בפרט שהענין כאן שגילה רבי יהודה החסיד שלא יצליחו. וכמו שלא מכבר הגיע שאלה מורכבת בענין זה אצל הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א וביקש מרבינו להכריע, באמרו שדבר זה צריך "גדול הדור" להכריע. כמו כן שאלו באחת ששמה רחל, ומציעים לה מחותנת ששמה רחל רייכיל, וכולם קוראים לה "רייכיל". ואמר מרן כי בגרמנית קוראים לרחל רייכיל".