המקובלים ישלמו מע"מ על מים קדושים ויחשפו חשבונות בחו"ל

על פי החוזר הסופי שהגיע לידי "כיכר השבת", רק מוסד שכל הכנסותיו מיועדות לשימוש ציבורי כמוגדר בהגדרות העמותה יוכל ליהנות מפטור מס. מנגד, "מקום בו פעילותם של המקובלים ונותני שירותי דת אחרים נעשית שלא באמצעות מוסד ציבורי, והתקבולים מועברים ישירות לידי נותן שירותי הדת, או לידי גוף אחר שאינו בגדר מוסד ציבורי, לא יחול הפטור הקבוע בסעיף 9(2) לפקודה והחבות במס תיבחן בהתאם לייעוד התשלום".

במידה והכסף שמתקבל מיועד עבור מטרות ציבוריות בלבד ומועברות לעמותה שמקיימת את כל החובות שלה כעמותה, אזי זכה הרב לפטור. במידה והכסף מיועד של לייעוד צרכים ציבוריים, יחויב הרב או המוסד במס הכנסה כמו כל עסק.

"מתנות" חד פעמיות פטורות, "מתנות" קבועות לרבנים - חייבות במס

בחוזר נכתב כי כל עוד מדובר במתנה אישית על רקע הערכה אישית לרב, המתנה לא תחויב במס. מנגד, כאשר מדובר ב"מתנות" קבועות, גם אם לא מחויבות, אלא אם נהוג לשלם לרב באופן קבוע, כמו גם אם למשל נעשה קמפיין על מנת לקבל את הכספים - הרי אז שמדובר בהכנסה שתחויב במס.

בחוזר נכתב בין היתר כי "יש למסות תקבולים שניתן בשלם שירות, גם אם אין חובה משפטית לתשלום וגם מבלי שהייתה ציפייה לקבלת התשלום. שירות יכול שיהיה, כאמור, גם מתן ברכות, עצות, עריכת טקסים דתיים וכדומה. מקום בו ניתן שירות ע"י נותן שירותי הדת תיחשב התמורה בשל השירות כהכנסה החייבת במס".

הקריטריונים לפיהם יחויבו המקובלים והרבנים במס הם מקור הכנסה קבוע או בעל פוטנציאל למקור הכנסה קבוע, תדירות גבוהה של הפעילות שמכניסה את הכספים למקובלים ולרבנים וכמו כן מומחיות של הרב או המקובל שגורמת להכנסת הכספים. בחוזר נכתב כי "לעתים יש בסגולות המיוחסות להם כדי למשוך ציבור רב לפנות אליהם ולקבל את שירותיהם", מה שמחייב את הרב או המקובל במס על פעילות מוכרת זו.

מנגנון שיווק יחייב את המקובלים במס

שני קריטריונים נוספים שמחייבים את הרבנים והמקובלים במס הם הארגון והניהול. "לעתים נותני שירותי הדת נעזרים במנגנון ארגוני רחב, הכולל צוות עובדים ועוזרים, ומתן שירותי הדת נעשה באופן מסודר ושיטתי כעסק של ממש" נכתב בחוזר. גם מנגנון שיווק הרבנים נידון כשנכתב כי "מקום בו נותן שירותי הדת מפרסם ומשווק את שירותי הדת הניתנים על ידו, יש בכך כדי לתמוך בקיומו של מנגנון עסקי", מה שיחייב את המפעיל במס.

בחוזר נכתב כי "יש למסות תקבולים שניתן בשלם שירות, גם אם אין חובה משפטית לתשלום וגם מבלי שהיתה ציפייה לקבלת התשלום. שירות יכול שיהיה, כאמור, גם מתן ברכות, עצות, עריכת טקסים דתיים וכדומה. מקום בו ניתן שירות ע"י נותן שירותי הדת תיחשב התמורה בשל השירות כהכנסה החייבת במס".

המקובלים והרבנים שיבקשו לדווח על ההכנסות כהכנסות למוסד ציבורי הפטור ממס יאלצו להקים עמותות בהן יהיו חברים לכל הפחות 7 אנשים שרוב החברים אינם קרובים זה לזה. בנוסף, המוסד חייב לפעול רק למטרה ציבורית וההכנסות מחויבות לעבור אך ורק למטרה הציבורית שבהגדרת העמותה.

חיוב מע"מ על מים קדושים, חשיפת חשבונות בחו"ל

מלבד תשלומי מס ההכנסה בהם יחויבו הרבנים והמקובלים, על מכירת סגולות למיניהן יחויבו הרבנים להוסיף מעתה 17 אחוזים שיועברו למע"מ. הדבר גם יאלץ את המקובלים למיניהם לנהל ספרי חשבונות כמו כל עסק בישראל.

"מכירה של טובין כגון: מים קדושים, קמיעות, סגולות וכו', בעלת אופי עסקי, היא עסקה לפי חוק מע"מ וחייבת במס עסקאות" נכתב בחוזר.

מלבד זאת, על פי החוזר "במסגרת בחינת הדוח של נותן שירותי הדת והליך השומה, רשאי פקיד השומה, בהתאם לסעיף 135 לפקודה, לדרוש מנותן שירותי הדת ומצדדים שלישיים מידע על חשבונות הבנק ועל נכסים בארץ ובחו"ל של נותן שירותי הדת, ומידע על נסיעות לחו"ל של נותן שירותי הדת ובני משפחתו. כמו כן רשאי פקיד השומה לדרוש הצהרות הון מנותן שירותי הדת, ככל שהדבר דרוש להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו".