הורים לשתי קטינות בנות 10 ו-5 התגרשו אחרי עשר שנות נישואים, לאחר שיחסיהם עלו על שרטון. על מנת ליישב את הסכסוך ביניהם, פנתה האם לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, שהפנה אותם ליחידת הסיוע, הנותנת מענה לבני משפחה שנמצאים בסכסוך.
לשאלות בתחום
פנו ל- פורום דיני משפחה
בספטמבר 2014, בעזרת היחידה, חתמו השניים על הסכם גירושין, שאושר כפסק דין. לפי ההסכם, הקטינות יהיו בחזקת האם עד לגיל 18. נקבעו הסדרי הראייה, מזונות הקטינות, וחלוקת הזכויות בדירה המשותפת.
בנוגע למזונות הבנות נקבע כי האב ישלם 2,000 שקל בחודש עבור כל אחת מהן, ומחצית מעלות הגן של הבת הקטנה. בהסכם נקבע שהמזונות כוללים מדור ואחזקת מדור, אך אינם כוללים הוצאות חריגות, שבהן יישאו ההורים בחלקים שווים (טיפולי שיניים, טיפולים רפואיים וכדומה).
למעלה מחצי שנה לאחר שההסכם אושר, הגישה האם תביעה בבית המשפט לענייני למשפחה בשם הבנות, עבור "מזונות קטינים ומדור שקט ושלו", בטענה שהן רשאיות להגיש תביעה עצמאית למזונות, מאחר שהן לא מחויבות להסכמות שאמן קיבלה על עצמה.
לטענת הבנות, אביהן ניצל את חולשת אימן, שהייתה לחוצה להתגרש, ועל כן נקבעו להן מזונות מינימאליים בלבד, ללא הוצאות חינוך משמעותיות. נטען כי האם ויתרה על השתתפות האב בהוצאות הצהרון – כאלף שקל לכל ילדה – ובדמי טיפול שהיא מוציאה בסך 2,400 לחודש.
האב לעומת זאת ביקש מבית המשפט להתעלם מהתביעה לחלוטין ו"לסלק" אותה על הסף. לטענתו, מדובר בתביעה מוסווית של האם להגדלת מזונות, אלא שמאוחר מדי לנסות להגדיל את המזונות, במיוחד כשלא חל שינוי נסיבות מהותי. ובכלל, הסביר האב, ההסכם משקף את צרכי הקטינות, וסכום המזונות נקבע אחרי שהצדדים ניהלו מו"מ ממושך.
בית המשפט למשפחה קיבל את טענות הבנות, וקבע כי יש לדון בסוגית המזונות במסגרת נוספת, שכן ייתכן שההסכם אינו משרת את טובתן.
באוקטובר 2015, הגיש האב בקשה לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בה טען שבית המשפט התעלם מההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, ושקיבלו תוקף של פסק דין. עוד הוא טען כי טובת בנותיו הייתה תמיד לנגד עיניו.
באמצעות האם, הקטינות חזרו על טענותיהן, והוסיפו שזכויותיהן מקופחות לעין שיעור.
יש לערער בזמן
השופטת גאולה לוין קיבלה את הערעור.
השופטת הסבירה שהצדדים הגיעו להסכמות ביחידת הסיוע, לאחר דיונים ממושכים ובעצת עורכי דינם. וכך, פסק הדין שאישר את ההסכם הוא מעין "הכרעה" בעניינים שנכללו בבקשה ליישוב הסכסוך, בהם סוגיית מזונות הקטינות, כך שלא ניתן לראות בתביעתן "תביעה ראשונית".
מעבר לכך, הוסיפה השופטת, עמדת האם שהגישה את התביעה בשם הקטינות, מנסה לנתק אותן מההליך הקודם, ומעלה חשש לחוסר תום לב וניצול לרעה של הליכי משפט. אם לאם היו השגות לגבי ההסכם, היה עליה לערער עליו בזמן.
השופטת לוין גם ציינה כי בית המשפט שאישר את ההסכם קבע באופן מפורש כי הסדרי המזונות נאותים, ומכך מתקבל הרושם שהקטינות לא קופחו, לפחות לא באופן המצדיק תביעה עצמאית.
עם זאת, היא הוסיפה כי לקטינות יש זכות להגיש תביעה עצמאית להגדלת מזונות, במידה שיתרחש שינוי נסיבות מהותי המצדיק זאת.
לפיכך, השופטת הורתה על סילוק התביעה על הסף. נפסק שהקטינות ישלמו לאביהן הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
- ב"כ המבקש: עו"ד מורן סמון, עו"ד ג'ני סטפנוב
- ב"כ המשיבות: עו"ד גיל שחף, עו"ד זריהן לילך, עו"ד ניתן שקלי
לעורכי דין משפחה • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותב: עורך דין מיכאל אבירם עוסק בדיני משפחה.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין".
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.