זה לא משנה מה יפסוק הבג"ץ. הבג"ץ מוגבל לחוק, ואין חוק שאוסר על חזרתו של דרעי למשרד הפנים. זה לא פשוט שהבג"ץ יפסול את החלטות הממשלה והכנסת. הבג"ץ כבר ממילא הביע את דעתו על מינויו של דרעי. זה לא היה אצלו במתחם הסבירות.
אבל מה שמשנה באמת, הוא פסק דינו של הציבור. ובפסק דינה של האומה, דרעי לא יכול בשום אופן לחזור למשרד הפנים.
משרת שר בממשלה, שייכת לכלל הציבור. שר אמור להיות משרתו הנאמן של הציבור, ולא נחלתה של מפלגה כזו או אחרת. הרוב המכריע בציבור חושב שזה לא ראוי שדרעי יחזור לשם. משום כבודו של דרעי, לא אפרט למה. אם דרעי חושב אחרת, שיעמיד את השאלה למבחן הציבור.
זה נכון שהוא שילם את חובו לחברה. זה גם נכון שהוא פוליטיקאי מוכשר. אבל יש גם מוסר פוליטי בעולם. התחושה היא שדרעי לא מתחרט על מה שעשה ושאין אין לו עכבה מוסרית לחזרתו. התלבטותו היחידה נבעה מחשש שהיועץ המשפטי לממשלה לא יגבה אותו. אבל מביקורת ציבורית ומהציבור עצמו? - לדרעי לא ממש אכפת.
כי אם היה אכפת לו מהציבור הוא היה מבין לבד מה הוא לא צריך לעשות, מתוך מינימום של התחשבות ברגשותיו של מי שהוא אמור להיות שלוחם. אלא שדרעי מנצל בציניות קונסטלציה פוליטית של ראש ממשלה התומך בו משיקולים זרים ואנוכיים, וכופה את עצמו על מיליוני אנשים. סוג של דיקטטורה של פוליטיקאים של פעם. הם בכלל לא מבינים מה הבעיה. ואת הציבור הם יסדרו. הם הרי מומחים בלסדר את הציבור. אין לי כל ציפיות מהם. זה אבוד אצלם.
אם נמשיך בקו של ביבי ושל דרעי, ושל כל החנפנים והכנועים במפלגתם ובקואליציה, אז עוד מספר שנים נקבל את אולמרט כראש ממשלה, את קצב כנשיא המדינה, את הירשנזון כשר האוצר ואת שלום כשר לענייני מגדר. דרעי יהיה שר הפנים. כולם ישלמו את חובם לחברה ויחזרו לזירת הפשע. מוסר פוליטי בתפארתו. דוגמא ומופת של מנהיגי האומה.
אין לזה תקדים בשום מקום בעולם. דרעי יהפוך למאור פוליטי הראשון שחצה את רף המוסר הזה. הוא יהיה אור לפוליטיקה של הגויים. בפקולטות למדעי המדינה עוד ילמדו את תרגילי דרעי.
הוא חי בתחושה מתמדת שהוא מצליח לרמות את כל העולם. כך לדוגמא כשהכריז שהוא חוזר לש"ס כאחד משלשה מנהיגים, או כשאמר כמה טוב לו במשרד לענייני פריפריה. הוא ניזון משכנוע פנימי שכולנו מטומטמים, ושבסגנון נכאים אופייני הוא מצליח לסדר את כולנו. כמה חבל שהוא באמת חושב שמישהו מאמין לו על משהו.
איכשהו עוד השלימו עם זה שהוא בכלל שר. איכשהו. הוא הכריח אותנו. לא מזמן הוא אמר בתקשורת שהוא בכלל לא רצה להיות שר. כולם ריחמו עליו ועל שליחותו הכפויה.
חרטה גדולה על מעשיו הוא לא הביע. לפחות אם היה נותן משהו לציבור שהוא שלוחם. משהו. לפחות אם היה עומד על כך שלא להתמנות לשר הפנים, מתוך איזושהי התחשבות ברגשות הציבור. אבל דרעי נכשל כצפוי גם במבחנו המוסרי האחרון. הוא זכאי? - הוא לגמרי חייב.