יום הקדיש הכללי לקדושי השואה, שצויין אתמול (עשרה בטבת), הביא איתו תערוכת אמנות בנושא "קדיש", המוצגת על ידי שני אמנים בני עדות המזרח, המציגים זווית חדשה בחקר השואה. התערוכה מוצגת ב"מקלט לאמנות" שעל ידי עמותת "תואר" (תורה ארט).
"בשנת תש"ב נעקרה אמי מביתה בטוברוק שבמזרח לוב ונכלאה במחנה ג'אדו בלוב", מספרת נאוה ט. ברזני, אחת משני האמנים המציגים בתערוכה, "ביקשתי לאחוז בחומרים, ולחוש דרכם את הזמן החבוי, הסוער בשתיקתה של אמי. התעוררה אצלי תחושת חובה לחקור את תמונת הזיכרון של עברה הטראומטי של יהדות לוב בימי הכיבוש הנאצי. עבר עמום ועטוף שתיקה".
נאוה ט. ברזני, המציגה עבודות קולאז', מושפעת מצל הטראומה של מוצאה, ומעבירה דרכם חוויה עוצמתית. "בשנת תשס"ט הפגשתי את אמי עם תצלום המחנה. היא אחזה בו בחזקה. בפניה ניכרה התרגשות עזה. זו הפעם הראשונה בה היא פוגשת בדימוי כלשהו מהמחנה מאז שחרורה ממנו, בשנת תש"ג".
יוסף אריש, המציג טכניקות מעורבות עם מרכיבים פיסוליים, מרגיש קשר לאמירת הקדיש, שהחל אצלו עם אמירת הקדיש הקבועה בשנת אבלו על אביו. "באופן טבעי, רוב היצירות שלי מתחברות לשואה וליד ושם. אני אמרתי על אבי קדיש במהלך שנת האבל, אך לא לכולם היה מי שיאמר עליהם קדיש".
לבד מהקשר המשפחתי של אריש לשואה, שגדל בבית מזמיל בירושלים, הוא חי זמן רב בסביבת יד ושם, ומחובר להוויה הזו. "הטכניקה המעורבת, עם המרכיבים הפיסוליים, ברובם 'ריידי מן' עם איזכורים רנסאנסיים, אלמנטים ומגזרות מתכת לפי הרגשות פנימיות, חלקי טקסטים מעוצבים בוריאציות שונות... מובילים לאסוסיאציות רבות, בסלקציה הדתית והגזענית, ובתפיסת העבר והעתיד שלנו כעם, ושל פרטים רבים מתוכנו".
אוצרות את התערוכה, גב' פנינה פראנק, אמנית המשמשת גם כמורה בבית הספר לאמנות שעל ידי "המקלט לאמנות", וגב' נועה-לאה כהן, אמנית ואקדמאית ומרצה לחקר השואה ולאמנות.
"המפגש עם המיצגים, חורטים חוויות עמוקות הבאות לידי ביטוי באיסוף קולקטיבי של אסמבלאז' וקולאז', פיסות נייר וחפצים בנוסח מרסל דושאמפ, יוצרים לעיתים פסדו של חפצי קדושה. קדיש ליהודים שנמוגו כצל, ואינם".
את התערוכה פתח הרב ישראל גליס, יו"ר עמותת 'תואר', בדברים שנשא לזכר הקדושים, ומנכ"ל העמותה - הרב מרדכי ארנון, אשר יוצר במקום שיח בין מגדרי.
התערוכה פתוחה לקהל בשעות הערב ב"מקלט לאמנות", רחוב יהודה המכבי 7, מקור ברוך, ירושלים.
