שרת התרבות והספורט מירי רגב דואגת שלא יהיה לנו רגע אחד משעמם במדינה. כל יום אנחנו קמים, מצחצחים שיניים, מתלבשים, שותים את הקפה של הבוקר, פותחים את העיתון ונפגשים בעוד סנסציה מבית מדרשה של השרה רגב. זה קרה כשהיא הורתה להפסיק מימון לתיאטראות ערבים, כשהיא איימה להקטין את המימון הממשלתי למוסדות תרבות תל אביביים ותחת זאת להעביר תקציבים לפריפרייה ועכשיו, תחנות הרדיו הצה"ליות: גלי צה"ל וגלגלצ - נמצאת על המוקד.
רגב נפגשה עם מנהל תחנת הרדיו ירון דקל וביקשה שידאג שרשימות ההשמעה בגלי צה"ל ובגלגלצ תהיינה מגוונת יותר ותכלולנה, בין היתר, יותר שירים מזרחיים וים תיכוניים. עוד ביקשה רגב להפוך את פעילותה של ועדת רשימת ההשמעה (הפלייליסט) לשקופה יותר ומייצגת יותר. עוד דובר על הקמת תחנה מקבילה לגלגלצ שתתרכז במוסיקה מזרחית.
לאחר הפגישה, המוצלחת, יש לומר, בין מנהל רדיו גלי צה"ל ירון דקל לבין השרה רגב, יצאה מירי בהודעה שבכוונתה לערוך שינויים בתכנים ובפלייליסט של גלי צה"ל. היא הוסיפה שבעתיד הקרוב נשמע יותר מוסיקה ישראלית וכן יותר מוסיקה ים תיכונית ונזכה סוף סוף לצדק תרבותי בתחנה שהיא רואה כ"אליטיסטית" מדי, וככזו שאינה מייצגת את כלל הציבור בישראל.
עוד אמרה השרה רגב שהיא לא באמת מאמינה שיש צורך לפתוח תחנה נוספת למוסיקה ישראלית וים תיכונית, על כן יש צורך להתערב באופן אקטיבי בועדה המרכיבה את הפלייליסט ולדאוג שיהיו יותר שירים ישראלים וים תיכוניים. אם הדברים לא ישתנו בתחנות הרדיו גלי צה"ל וגלגלצ, איימה רגב במרומז, כי יופסק המימון שלהן. נושא שהיא כבר העלתה לדיון בפני ראש הממשלה בינימין נתניהו.
עד כאן מירי רגב, עכשיו לעובדות ולמציאות. בפועל לשרת התרבות והספורט ואין זה משנה מה היא זהותה של השרה, תהא זו לימור לבנת, זהבה גלאון או שלי יחימוביץ' - אין את הסמכות להתערב בתכנים וברשימת השירים של התחנות הצה"ליות. תחנות הרדיו האלו נמצאות תחת סמכותו של משרד הביטחון ובהתאמה באחריותו של שר הביטחון בוגי יעלון. רק הוא יכול להתערב בניהול התחנה ובתכניה המשודרים.
בתגובה לסערה שעוררה השרה רגב בנושא תחנות הרדיו הצה"ליות מסרו מקורבים לשר הביטחון בוגי יעלון את ההודעה הבאה: "את הסיבובים הפוליטיים שלה שתעשה על מישהו אחר, לא עלינו. היא יכולה לצעוק עד מחר, בנעשה בגלי צה"ל השרה רגב לא תתערב". עוד הוסיפו כי: "השרה רגב השמיעה את דעותיה בפני מפקד התחנה, ובזה החגיגה הסתיימה. כותרות שתחפש במקומות אחרים".
הלו? זה רדיו?
וודאי!!! וודאי!!!
אין ספק שהשרה רגב חותרת לשיוויון ולייצוג כלל הציבור בישראל וכוונותיה יפות ונכונות. צריך ייצוג שווה לכל המגזרים באוכלוסיה גם בתחנות הרדיו הצה"ליות. אבל אם נתבונן לרגע על ענף הרדיו הישראלי נראה שיש כיום שפע של תחנות רדיו שכל מה שהן משדרות זה מוסיקה ישראלית וים תיכונית. לעומת שפע תחנות אזוריות אלו יש מעט מאוד תחנות בישראל שמוקדשות לרוק, למוסיקה לועזית, ג'אז או מוסיקה קלאסית. מי שמעוניין לצרוך מוסיקה ים תיכונית לא צריך את מירי רגב או את בוגי יעלון הוא רק צריך להתחבר לאינטרנט או לפתוח תחנות FM ברדיו הציבורי.
בעידן האינטרנט שבו יש כל כך הרבה תחנות רדיו וכל אחד יכול לבחור למה הוא רוצה להקשיב, הפירסומים של השרה רגב נראים פופוליסטיים גם אם מאחוריהם מסתתרים כנות אמיתית לעשייה ולשינוי וסולם ערכים ראוי. וכך יוצא שמירי רגב נופלת שוב למלכודת הסגנון שמסיטה את הדיון מן התוכן החשוב שהיא מעלה, וחבל!