"זו הייתה אמורה להיות התעניינות?" פנתה סימה לבעלה בנימה צינית משהו, כשביקשתי ממנה להגיד מה היא הרגישה כשהוא ניסה להתעניין בה.
"אני צועק?" חיים פונה, לא מבין, לאשתו המתלוננת.
"אני? אדישה? מאיפה הבאת את זה?". וכך זה נמשך ונמשך.
לא פעם ישנו פער משמעותי בין הכוונה שקיימת במוחו וליבו של האדם, לבין מה שהוא מצליח לשדר לאחר.
לא קל להרגיש שכוונותיך טובות, והשני כל הזמן מפרש אותך בצורה לא נכונה, שלילית.
לא פעם, אנחנו בטוחים במשהו לגבי עצמנו, ולא לגמרי יודעים איך אנחנו נראים בעיני אחרים.
בנישואין האתגר הוא כפול: צריך להעניק ולעשות טוב למען האחר, אך לא די בכך. האתגר הגדול בנישואין הוא שהשני גם ירגיש את זה ויחווה את זה כטוב.
בתחילת התהליך הטיפולי, כשהשתמשתי בטכניקת ימי האכפתיות, שתיתן בסיס רך לעבודה, ביקשתי מבני הזוג פנינה ודניאל לערוך רשימה של דברים שהיו רוצים לקבל מבני הזוג כאות של אכפתיות.
דניאל כתב: "לפני שאת הולכת לעבודה תגידי לי להתראות ותאחלי לי יום טוב"
פנינה היתה אמורה לאשר שזה דבר לגיטימי בעיניה והיא אכן יכולה לעשות זאת אם תבחר בכך. אבל היא טענה: "אבל אני הולכת כשאתה עדיין ישן". "נכון", ענה לה דניאל, "אני רוצה שתעירי אותי ותגידי לי שאת הולכת".
"טוב", היא אמרה מבולבלת, "ואני חשבתי שאני מתחשבת בך כשאני הולכת בשקט בלי שתרגיש...."
כמה פעמים אנחנו מתכוונים לטוב והשני נפגע?
אך כמו בכל בעיה שנוצרת, אנחנו מוצאים לה תירוץ שמרגיע אותנו ומספק מנגנון הגנה כדי שלא נרגיש לא בסדר.
בדרך כלל הפירוש שיתן לכך בן הזוג הוא ש"יש לה בטחון עצמי נמוך". האשה תגיד על בעלה: "שום דבר שאני אעשה לא ימצא חן בעיניו" – הוא והציפיות הלא נגמרות שלו.
אחת הדרכים הפשוטות להתמודד עם הבעיה הזו, היא לערוך תאום ציפיות מפורט לגבי מה אני רוצה/ אוהבת / מצפה וכו'. כך הרבה מאי ההבנות יפתרו.
לפעמים, ניתן לעשות עבודה מעמיקה יותר.
אחד הדברים המאוד יעילים שאני עושה לא פעם במקרים כאלו, הוא לנסות לקחת את בני הזוג אל מחוץ למקרה, ולשקף להם איך הם נראים. כל אחד בטוח בעמדתו. זה אומר: "אני עושה רק טוב, הבעיה אצלך, והשני אומר: זה הבעיה שלך - שאתה לא מבין מה טוב לי".
בני הזוג עוצרים רגע, ומבינים שיש כאן משהו לא פתור. פתאום הויכוח הזה נראה להם מיותר.
בני הזוג מבינים שיש כאן משהו שהם לא שמו לב אליו עד כה. חלק מסויים בהם שהם לא לגמרי מודעים לו. פתאום הם מבינים שהצורה שבה הם נראים על ידי האחר, לא מוכרת להם, והם לא ידעו עליה קודם. גם אם שמעו את התלונות על כך מאה פעמים.
הפסיכולוגים ג'ו לופט והארי אינגראם תיארו את מבנה האישיות של הבנאדם בתרשים בן 4 חלונות.
בחלון מס' 1 – נמצאים הדברים שידועים לי ואני גם בוחר שיהיו גלויים וידועים לאחרים. זהו חלון הראווה של האדם.
בחלון מס' 2 – אלו דברים שלא ידועים לאחרים וגלויים רק לי. אלו הדברים שאדם לא מעוניין לחשוף לאחרים. ככל שהקשר עם אדם מסויים יהיה אינטימי יותר והאמון יהיה רב, כך האדם יאפשר לו לדעת יותר מידע מהחלון הזה.
חלון מס' 3 – הם הדברים שידועים לאחרים ולא ידועים לי. אלו דברים שאדם לא שם לב אליהם, לאיך הוא נראה מבחוץ, איך מתפרשות התנהגויותיו בעיני אחרים, התוצאות שלהם וכו'.
חלון מס' 4 – הלא מודע – אלו דברים שלא ידועים לאדם וגם לא לאחרים.
החלון השלישי קיבל את השם "עיוורון" – אלו דברים שקיימים, הם חלק ממך, אבל אינך מודע להם, בעוד שהסובבים אותך, מודעים להם. הם קיימים שם ואתה פשוט עיוור להם. לעיתים רבות הדברים האלו ממשיכים להיות לא ידועים, כי הסביבה נמנעת לדבר עם האדם בפתיחות על דברים שאינם חיוביים מחשש שיפגע, שזה לא יתקבל, שהוא יתקוף בחזרה וכדו'.
הבסיס לשינוי במקרים רבים הוא ההתעסקות בפתיחת החלון השלישי, שמצביע על עיוורון לגבי חלק מהאישיות שלי.
העניין הוא, שהאדם צריך להיות נכון להתבונן על עצמו מהצד ולקבל משוב מהסביבה בלי להתגונן.
לכן לא מפתיע שעל אף שבעלה אומר לה כל הזמן שאין לה טקט, היא עדיין לא יודעת את זה על עצמה. כי כל זמן שהאדם מותקף, הוא לא פנוי ונכון להיות מודע לדברים שנאמרים לו. הוא הודף אותם ולא מוכן לקבל ומאשים את השני בחזרה.
הדרך לעבוד על העיוורון היא על ידי מודעות ונכונות של האדם, להיות פתוח ולרצות לתקן.
כשיש נכונות כזו, הבעל המתעניין מבין שהוא נשמע מתקיף והוא מתחיל להתבונן, איך זה שהוא לא מצליח להעביר את המסר המתעניין. לא פעם הוא יגלה שבאמת הוא בא בהתקפה והתרסה ורק "קורא לזה" התעניינות.
זהו מסע מרתק אל תוך עצמנו שיכול לגלות לנו לא מעט, ולתת הסבר לכל מיני סיטואציות שקורות בחיינו, אם רק נהיה מוכנים לכך.
רוצים לקבל מאמרים, סרטונים וטיפים נוספים לזוגיות? חפשו בגוגל ל"חנות מרב לביא".
הכותבת מרב לביא – היא יועצת נישואין, מרצה ומנחת סדנאות בנושא זוגיות