שבוע לפני שנתניהו נסע לארה"ב, היו עסוקים כל העיתונים וכל הפרשנים ב"זובור" שעומדים לעשות לנתניהו הממשל האמריקאי בכלל והנשיא אובמה בפרט. אבל דווקא אני חשבתי שאין שום סיבה שלא יקבלו אותו בסבר פנים יפות ושהפגישה תצליח מעבר למצופה. ואני אסביר.
אם נבדוק את ההיסטוריה שבין נתניהו לאובמה, ולו של השנה האחרונה, נגלה דבר מעניין. בהתחלה, הרי כולם לא הבינו מה עובר על ראש הממשלה שלנו כשהוא החליט ללכת ראש בראש נגד נשיא המעצמה הגדולה בעולם, כשהחליט על אפו ועל חמתו של אובמה ללכת ולנאום בקונגרס האמריקאי.
אבל למעשה, על הקו של נתניהו הוא בבחינת "חלום פרעה אחד הוא". מה שהוא עשה כשהחליט ללכת על הראש של אובמה והחליט ללכת לנאום בקונגרס, היה בגלל שלא עניין אותו הנושא של איראן, אלא מה שעניין אותו היה נושא הבחירות, אז הוא עמד למבחן במדינת ישראל (שאגב די הצליח. הוא הביא את מפלגתו למצב של 30 מנדטים). זה שעל הדרך הוא ערער וסיכן את מערכת היחסים של ישראל עם העולם, לא הייתה נושא מבחינתו.
אם נסתכל על מה שקרה עכשיו, זה בדיוק אותו הדבר. עוד לפני הפגישה עם אובמה בשבוע שעבר הוא שלח צוותים שיכינו את הקרקע, ובפגישה עצמה "מכר" את כל הציבור הימני לפני אובמה. למה? מסיבה פשוטה: כעת, אחרי העברת התקציב, האינטרס שלו הוא להרחיב את הממשלה, ומבחינתו אין בעיה שבנט ושות' יפרשו.
אובמה נמצא כעת בשנה האחרונה של כהונתו, והוא מוכן להתחייב לכל מה שאובמה רוצה, כולל מה שכרוך בכך: הוא יצהיר בארה"ב באנגלית שאם יש צורך הוא יעשה מהלך חד צדדי, ומיד לאחר מכן יכחיש בעברית ויאמר שאינו מתכוון למה שאמר באנגלית. אם על דרך אפשר גם לחבק את הרפורמים - אין לו בעיה עם זה, כי הוא יודע שחוק הגיוס בפתח והחרדים חייבים אותו כעת.
מסקנת הדברים: נתניהו הוא איש של הרגע ולא של אסטרטגיה. הוא סויחר שדואג רק למה טוב לו עכשיו, ולפי זה מכלכל את צעדיו. ומה יהיה בנושא חוק הגיוס? הלוואי שזה יעבור לבסוף.
אני, במקום הציבור הימני, לא הייתי ישן בלילה. כי כשהוא היה צריך את לפיד - הוא זרק את החרדים, וכשהייתה לו בעיה עם המקורבים ביותר - הוא ידע לנטרל גם אותם. וכעת התור של המתנחלים להקריב את עצמם על מזבח האינטרס האישי של נתניהו.
המורה הרוחני של נתניהו
הנה סיפור קטן על ה"רב'ה" של נתניהו: בזמנו כיהן כשר המשפטים יעקב נאמן, שדרש בכל תוקף מהחרדים להעיף את מנכ"ל בתי הדין הרבניים דאז, אלי בן דהן, כתנאי לכך שהוא (נאמן) ימנה את הדיינים שהם דרשו למנות. במסגרת התייעצות שהייתה בין ח"כ גפני למו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, גפני הציב את הדרישה של נאמן על כך שבישיבה הקרובה קודם יעיפו בן דהן ורק אח"כ יצביעו על מינוי הדיינים. בחדר היה אז מישהו שטען שאסור להאמין לנאמן, ולכן קודם יש לעשות את ההצבעה על הדיינים ואח"כ את ההצבעה על בן דהן. אבל גפני היה מוכן להישבע לרב שנאמן הוא איש של מילה ואפשר לסמוך עליו.
התוצאה הייתה שאדון יעקב נאמן, שהוא המורה דרך של נתניהו, העלה בהצבעה שנערכה ביום שישי את זריקתו של אלי בן דהן. לאחר מכן, הוא קם ואמר שש לו תפקיד בבית להכין את הטשולנט וסגר את הישיבה מבלי שהדיינים מונו (רק לפני חודשיים, אחרי שנים מאז, הם מונו סוף-סוף).
אני מאד מקווה ומתפלל שהתלמיד, נתניהו, לא ינהג כעת עם הנציגים ורבותיהם כפי שנהג רבו, יעקב נאמן.
הבהרה
השבוע, נציג של 'יהדות התורה' שזכה להיות מיוחס דור שני לעסקנות שרבו הוא הכותל המערבי, דאג לעלות לשידור בכל מיני מקומות והצהיר שמתווה הגיוס שעבר השבוע אושר בעבר ע"י הגרי"ש אלישיב.
אני רק רוצה להזכיר, שהנושא של גיוס בני הישיבות שהגרי"ש נדרש אליו בזמנו, היה בשנת 99' בזמן ממשלת ברק. ואז הגרי"ש זצ"ל דווקא העביר את הטיפול בנושא כולו למרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן יבדלח"ט, כי הוא ביקש שלא להכריע בסוגיה.