וצריך עיון גדול.
כידוע, המסלולים החוקיים המהירים והיעילים ביותר לכל חרדי המעוניין לרכוש מקצוע מפרנס הם מסלולי השח"ר ו'בינה בירוק' בצה"ל.
דא עקא שהנהלים הקיימים במסלולי שח"ר ובינה בירוק מתאימים רק לאותם חרדים שגם בבחירת מקום עבודה העתידי שלהם לא יפריע להם אם באותה סביבת עבודה יעבדו גם נשים, [כגון ב'כנסת ישראל'], אך לאותם יראי ה' המקפידים בהפרדה מוחלטת גם אם ישלמו על כך מחיר כלכלי כבד, מסלולים אלו לא מתאימים והם מנועים עקב הקפדתם המבורכת מלנצל מסלולים אלה.
יש לתמוה אם כן תמיהה רבתי מדוע לא דרשו ודורשים עבורם חברי הכנסת החרדים הקמת מחנות צבא כשרים למהדרין, בהפרדה מוחלטת ונהלים המתאימים לאורח החיים שהורגלנו בהם?
מדוע בעקשנות הם נמנעים מלהסיר את החסמים עבור אותם יראי ה' החפצים לפרנס משפחותיהם וכיראי שמיים, נזהרים הם לקיים את אזהרת גדולי הדור שעבר שלא לסכן את עולם הישיבות בהתחמקות מגיוס [או שמצפונם מחייב אותם שלא להתחמק מגיוס כאשר אינם כבר חברי 'שבט לוי'].
האם האלפים שכן התגייסו או עומדים להתגייס לא זכאים לדרישה משלטונות צה"ל לבנות להם סביבת שירות נטולת ניסיונות?
סדרי העדיפויות שלכם חברי הכנסת, אינה מובנת, אתם דואגים לרוחניותם של החילונים במדינה שלא יחללו שבת, שהגיור יהיה כהלכה ועוד, אך נמנעים מלסייע רוחנית ליראי ה' שאינם אברכי כולל. ולא תהיה כוהנת כפונדקית?
אמנע מהסברים אפשריים לחדלון זה, כי כל הסבר מקומם ומכעיס מחברו.
נשאיר א"כ את התמיהה בצריך עיון גדול.