תיקון חוק הגיוס אושר בקריאה ראשונה

חברי הכנסת הערבים לא השתתפו בהצבעה, אך בשורות הקואליציה נרשמה נוכחות מלאה - למעט ח"כ אורן חזר (הליכוד) שנעדר מסיבות אישיות, והצעת החוק עברה בקריאה ראשונה.

ההצעה תועבר לוועדת הכנסת שתכריע היכן תוכן ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.

כזכור, חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם בוטל ובשנת 2014, בהובלת סיעת 'יש עתיד' של יאיר לפיד, נחקק תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון, שקבע הסדר לגבי דחיית שירותם של תלמידי ישיבות וגיוסם לשירות צבאי או שירותם בשירות לאומי-אזרחי.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "חקיקת תיקון מס' 19 עוררה התנגדות עזה בקרב הציבור החרדי והפעלתו העלתה חשש לפגיעה בתהליך החיובי שניצניו החלו קודם לכן ואשר הצביע על עלייה מתמדת והדרגתית במספר המתגייסים מקרב ציבור זה אשר התחוללה ממילא עוד טרם הפעלת הוראות התיקון האמור".

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון הציג את ההצעה ואמר: "על פי מדיניות הממשלה שהתגבשה בעניין זה נכון וראוי להמשיך ולקדם את העמידה ביעדי הגיוס בקרב המגזר החרדי, למערך השירות הצבאי והשירות הלאומי- אזרחי, בדרך של שיתוף פעולה, תוך יצירת אמצעים ממשיים להשגת מטרה זו".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) אמר בדיון כי "חוק השוויון בנטל הביא מזור לאזרחי מדינת ישראל ותיקן קרעים בחברה הישראלית. סוף סוף אין הבדל בין דם לדם וכולנו נקראים אל הדגל. אני מאמין שגם שר הביטחון בעצמו אינו מאמין לדברים שהוא אמר, הרי רק לפני שנה שר הביטחון, ראש הממשלה וחברי הקואליציה הקודמת הצביעו בעד החוק הזה. איך הם יכולים היום להסתכל על עצמם בראי ולהצביע אחרת? הם עושים שקר בנפשם. בהצבעה הזו על החוק אתם תביאו לקרע מחדש בחברה הישראלית".

ח"כ מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה) אמר בדיון כי "יאיר לפיד אמר בראיון במהלך מערכת הבחירות, שסנקציות פליליות לא היו יצירתו או יצירת יש עתיד, אלא שזה בא מהיועץ המשפטי לממשלה. אם כן נשאלת השאלה מה קרה היום? איך זה מסתדר עם מה שקורה עכשיו?

"אנשי יש עתיד מדברים על שילוב חרדים בשוק העבודה. לפי החוק של לפיד, יהיה מס גולגולת לציבור החרדי ויהיו סנקציות פליליות ורישום פלילי, עם רישום פלילי אפשר להתקבל לעבודה?".

ח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) נאם גם הוא בדיון ואמר כי "דווקא בעיתוי הזה שאנחנו רואים אתגרים ביטחוניים יום יום, אין דבר ציני יותר לדון בביטול השוויון בנטל. זה קורה עכשיו כי מרכיבי הקואליציה לא סומכים זה על זה. בש"ס ויהדות התורה יודעים עם מי יש להם עסק אז הם דורשים להעביר את זה לפני התקציב. אי אפשר להציג את החוק הזה כמשהו אנטי יהודי. כל גדולי ישראל היו לוחמים כמו דוד המלך, יהודה המכבי, אבנר בן נר ועוד, והם לא היו יהודים פחות טובים ממוזס ופורוש. אבל אין לי טענות לחרדים אלא לתנועה הלאומית, מה שעושה הליכוד זו בגידה בערכים של הציונות".

ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) אמר בדיון כי "הכוונה היא למוסס את החוק ולהפוך אותו לבלתי רלבנטי. 87% מהחרדים ששירתו השתלבו בשוק העבודה. שינויי החוק הולכים להחזיר את ישראל לאחור. זה איננו מאבק של קבוצה אחת נגד קבוצה אחרת, זה איננו מאבק רק על שירות בצבא. זה מאבק למען עתידה של מדינת ישראל, למען הביחד. ציבור כל כך גדול לא יכול לעמוד מהצד ולהגיד שהמדינה איננה הבעיה שלו".

ח"כ עומר בר לב (המחנ הציוני) אמר: "אתם בממשלה ויתרתם על העיקרון של שירות ביטחון לכל. ממשלת ישראל הנוכחית לא רוצה שהחרדים יישאו בנטל וישתלבו בשירות בצה"ל. ומילה על הצביעות המתמשכת של הבית היהודי, בעניין ישיבות ההסדר הייתה הזדמנות לפחות את העיוות הזה לתקן, ולצערי זה לא נעשה והצביעות ממשיכה לשלוט בבניין הזה".

ח"כ יאיר לפיד, יו"ר 'יש עתיד' אמר בדיון: "אני לא יודע מה אני אגיד לבן שלי שאמור לבוא הביתה מהצבא. מה אני אגיד לו? שהמפקד העליון שלו מכר אותו בגלל משחקים קואליציוניים? אני חינכתי אותו שראש הממשלה צריך לדאוג לכל אדם, אזרח וחייל ועכשיו אני צריך להסביר לו שזה לא ככה, ושהם משקרים עכשיו על חשבון חיילי צה"ל. אין שום הגיון בתוך זה, רק שחיתות פוליטית מכוערת קטנה ועלובה".

ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) אמר כי "שירות צבאי הוא לא נטל הוא חובה שיש בצידה גם את שער הכניסה לחברה הישראלית. אומרים שצריך לשחרר את החרדים מהצבא כדי שהם ישתלבו בשוק העבודה, אני כל כולי מתקוממת על אי הצדק שבדבר. שוויון בנטל זה לא הריסת עולם הישיבות, אי אפשר לא להסכים למכסה ולא לשום דבר שמקדם שוויון. לצערי הרב כבר בזמן שחוקק החוק נתניהו ידע שהוא הולך לשנות אותו. הוא אמר לי אז שהוא צריך לחשוב גם על קואליציה עתידית".

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) הגיב ואמר כי "יש היום עודפים בצבא והרבה אנשים שהצבא לא זקוק להם ולצבא אין ברירה והוא חייב לגייס את כולם. גיוס החובה הפך לגורם מפלג וצריך לעבור לגיוס מרצון. כל הסיפור של גיוס החובה הוא אנכרוניסטי".

יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג אמר בנאומו כי "כשהובא בזמנו חוק טל לאישור מליאת הכנסת קם הליכוד וזעק על האפליה. על אף שיש את המצב הרצוי, בסופו של דבר אנחנו צריכים לקבל את המצב המצוי. אני מעולם לא האמנתי בהשפלה והדרה של קבוצות בחברה הישראלית אלא רק בדיאלוג והשתלבות והבנת תהליכים חברתיים. לפני שנתיים כשהובא החוק במן קומבינה פוליטית של הממשלה הקודמת יחד עם המשילות ומשאל עם, החרמנו את ההצבעה כי החוק הזה ראוי לדיון נפרד. והינה היום הקואליציה חוזרת על אותו חטא, בעסקה קטנונית יחד עם התקציב והחטיבה להתיישבות. אנחנו סבורים שהתהליך הנכון הוא תהליך חברתי, שיש לעשות זאת בצורה נבונה".

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון אמר בסיכום הדיון: "זה נושא חשוב ביותר לחברה הישראלית בראייה היסטורית. הוא כפצע פתוח בחברה הישראלית בשאלה מי משרת. יש לנו אוכלוסיות שאנחנו מתייחסים אליהם באופן מיוחד, כמו נשים דתיות, דרוזים ערבים וגם המגזר החרדי. היו ימים שיצרנו מעגל קסמים שבו הציבור החרדי גם לא שירת וגם לא עבד.

"אמרו שאני לא מאמין בחוק הזה אז אני מבהיר שאני מאמין בחוק הזה מאוד. דרכי היא לאפשר את השירות ולא לכפות אותו. לאפשר זה אומר לאפשר אורח חיים חרדי, להתאים את היחידה והאופי שלה, אוכל כשר למהדרין, מתן אפשרות ללימודי תורה במהלך היממה ועוד. היעד שקבענו היה 2400 משרתים והיעד שהגענו הוא 2380. היום משרתים למעלה מ5000 חרדים במסלולים שונים. משוחררי השירות הצבאי במגזר החרדי מוצאים את מקומם בשוק התעסוקה, וכך חרדי לא שווה עני שזקוק לקצבה.

"התנגדתי להכניס סנקציה פלילית באופן שמאיים על המתגייסים ואני יכול להגיד לכם שהדיון המתלהם שהיה כאן הביא לירידה בכמות המתגייסים החרדים, ובמקביל ירדה כמות הנרשמים ללימודים אקדמאים. צריך להיות חכמים ולא צודקים. אני מתנגד לשיח פוליטי מתלהם, אני דוגל בשיח שמאפשר השתלבות".

כאמור, לאחר הדיון הארוך, החוק אושר בקריאה ראשונה בתמיכת 60 בחרי כנסת לעומת 45 מתנגדים.