נפגעי תקיפות חמורות יכולים לתבוע את מפיצי התיעוד בווטסאפ? ביממה האחרונה הפיצו גורמים שונים ברשתות החברתיות החרדיות סרטון קשה, בו נראה לכאורה תקיפה שעוברת צעירה חרדית בבני ברק על ידי בעל חזות חרדית.
הסרטון שהופץ בכוונה תחילה על ידי גורמים מסוימים - ככל הנראה בניסיון לזהות את האדם שתועד לכאורה פוגע, עלול לגרום לנזק משמעותי ביותר לצעירה המצולמת בו ופניה לא טושטשו. ככל הנראה, מפיצי הסרטון לא מודעים להשלכות המשפטיות הכבדות שיוכלו להיות מעצם הפצת הסרטונים.
עו"ד משה מובשוביץ, המתמחה בתחומי המשפט האזרחי השונים, מסביר כי במקרה המתואר לעיל אין כל מניעה חוקית שהיא להגיש תביעת נזיקין בגין הוצאת לשון הרע נגד מפרסם התיעוד, שמעוגנת בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965.
"החוק מגדיר כבר בתחילתו את המונח לשון הרע, בין היתר, כדבר שפרסומו עלול לגרום להשפלת מושא הכתבה בפני הבריות או לעשותו למטרה ללעג ו/או בוז. כמו כן החוק והפסיקה של בתי המשפט בעניין זה קובעים כי פרסום לשון הרע הינו גם בהפצת סרטון מצולם" אומר עו"ד מובשוביץ.
"לעניין זה, הפצה ברשת החברתית הינה פרסום לשון הרע לכל דבר ועניין. ממילא, לא יכולה להיות מחלוקת כי בחברה החרדית כמו גם בעצם בכל חברה שהיא במדינת ישראל, פרסום סרטון בו מצולמת נפגעת תקיפה בעת ביצוע התקיפה עצמה הינו דבר משפיל ומבזה".
"טענה אפשרית כי החוק לא חל על פרסום סרטון וידאו ברשת חברתית לא תישמע על ידי בתי המשפט, ועורך דין שיטען אותה יבזה את עצמו ויגרום נזק ללקוח שלו".
לדבריו, "שאלה אחרת היא התשתית העובדתית המונחת ביסוד התביעה. כלומר, על התובעת יהיה להוכיח בצורה ברורה כי הגורם אותו היא תובעת הוא הגורם שפרסם את אותו הסרטון. דומה כי לאור מהירות זרימת המידע ברשתות החברתיות כאן צפויה לתובעת משימה קשה הרבה יותר באיתור המקור הראשון לסרטון. שכן, לא סביר שבית המשפט יטיל אחריות על כל מי שהעביר את הסרטון ברשת חברתית".
טענת הגנה אפשרית של מעביר הסרטון הוא רצון מצדו לחשוף את התוקף ולסייע באיתורו ובהעמדתו לדין ו/או באזהרת הציבור מפניו. טענה מעין זאת יכולה היתה להישמע אבל אין בה הסבר מדוע לא טושטשה דמותה של המותקפת ו/או מי שהיה בסביבתה באותה העת, מסיים עו"ד מובשוביץ.