האם העובדה שרופאים גויים מתמסרים להצלת נפשות מגיעה ממידת הרחמים? על פי דבריו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן התשובה שלילית. הגאון רבי משה יהודה שניידר, החברותא של ראש הישיבה, סיפר כי הרב נשאל איך ניתן להסביר שרופאים שאינם בני ברית מתמסרים להצלת חולים, זאת למרות שמידת הרחמים ידועה כמידה של עם ישראל.
ראש הישיבה השיב ש"אל לו לחשדם שזה בא ממדת הרחמנות, אלא רוצים לקנות לעצמם שם טוב...".
עוד מוסיף הרב שניידר כי "ראש הישיבה נשאל על ידי אחד מזקני ראשי הישיבות בנוגע לאברך שבצעירותו עשה רח"ל חילול השם גדול מאד, ועכשיו רוצה תיקון לנשמתו, לעשות קידוש השם שיהיה משקל כנגד החילול השם, ונפשו בשאלתו איזה קידוש השם יכול לעשות אברך בן תורה השקוד על לימודו יומם ולילה?
"השיב מרן הגראי"ל: "עצם הדבר שעוזב את כל הנארישקייטין - כל ההבלים, ויושב ועוסק כל הזמן רק בתורה, אין לך קידוש השם גדול מזה!".
לסיום סיפר הרב שניידר כי אברך ממקורבי מרן החולה לא עלינו ביקש לשאול את מרן כמה דברים, אחד מהם, למה נתנסה אברהם אבינו בכל כך הרבה נסיונות, וכי לא התפלל "אל תביאני לידי נסיון"?. ואמר על זה מרן "אגוטע קשיא" ולא השיב".