הצלם חיים שוורצנברג גילה כי תמונה שצילם בהפגנה שנערכה בנבי סאלח באוגוסט 2012, הופיעה בעמוד הפייסבוק של העמותה הימנית "חֹננו" – המעניקה שירות משפטי לחיילים ולתושבי יהודה ושומרון שחוו סכנות ואיומים מצד האוכלוסיה הפלסטינית באזור.
שוורצנברג נדהם לגלות שהתמונה מפורסמת עם מלל שונה מזה שהוא כתב כשהעלה אותה לעמוד הפייסבוק שלו, שגם מציג תפיסה פוליטית שאינו מסכים לה.
התמונה המדוברת מציגה חייל צה"ל פורס ידיים לצדדים מול צלם פלסטיני. בעוד ששוורצנברג כתב לצד התמונה שהחייל רק מנסה להראות שאינו מתנהג באלימות, שעה שאלימות כלפי צלמים ננקטת חדשות לבקרים, העמותה צירפה לה מלל שלפיו חיילים תמימים יושבים במעצר בשל תלונות שווא של צלמים פלסטינים.
שוורצנברג הרגיש התמונה לא רק מעוותת את תפיסת עולמו, אלא שפרסומה על-ידי עמותה ימנית עלול לסכן את חייו כמי שנוהג לצלם בשטחים או לפגוע באמינותו כצלם בעיני המפגינים הפלסטינים, וכך יימנע ממנו לצלם לפרנסתו.
אלא שדרישותיו להסיר את הצילום נתקלו בסירוב עיקש מצד אנשי העמותה, שלבסוף הסירו אותו רק כחצי שנה לאחר הפנייה ומספר חודשים אחרי שהגיש נגדה תביעה לפיצוי של 50,000 שקל בבית משפט השלום בחיפה.
בתביעה טען שוורצנברג כי העמותה הפרה את זכויות היוצרים שלו בכך שפרסמה את הצילום ללא רשותו, תוך סילוף מטרתו ופגיעה בכבודו ובשמו. הוא גם הבהיר שלעולם לא היה מוכר אותו לעמותה, בשל הפער המהותי בין תפיסות העולם שלה ושלו.
לעומתו, העמותה סברה שהתנהגה כשורה מאחר שציינה את שמו של שוורצנברג כצלם. לטענתה, היא לא שינתה את הצילום, כך שלא פגעה בשוורצנברג בשום צורה. לחילופין, גם אם ייקבע כי הפרה זכות יוצרים, עומדות לה ההגנה של "שימוש הוגן" ו"מפר תמים", שהרי מדובר בדיווח עיתונאי ביקורתי. ואם לא ביקשה לפסוק לתובע לכל היותר 6,000 שקל.
פגיעה בזכות המוסרית
השופטת איילת הוך-טל קיבלה את התביעה בחלקה. תחילה, השופטת הבהירה לעמותה כי העובדה שהצלם פרסם את התמונה בפייסבוק אינה "מזכה" אותה להשתמש בה "חופשי" מבלי לבקש את אישור בעליה. מכאן, שהעתקת הצילום פרסומו באתריה מפרים את חוק זכויות יוצרים, גם אם שם הצלם אוזכר.
ויותר מזה, השופטת הבהירה שחלק מזכותו של התובע היא שיצירתו לא תסולף באופן שפוגע בכבודו, וייתכן שאפילו מסכן את חייו.
"לתובע עומדת הזכות המוסרית כי יצירתו תופיע במלואה, היינו עם הטקסט שצורף אליה במקור המהווה הסבר לצילום המוצג, מנקודת ראותו של היוצר", כתבה השופטת. "הוצאת הצילום מהקונטקסט המקורי והצמדתו לטקסט בעל משמעות רעיונית שונה... מהווה משום פגיעה בזכות המוסרית של התובע ועשויה ליצור מסר לפיו התובע משתייך לצד מסוים של המפה הפוליטית".
השופטת פסקה כי לנתבעת לא עומדת שום הגנה לפי החוק. הנתבעת אינה עיתונאית, היא עמותה פרטית שיש לה תשתית פוליטית ורעיונית מוצקה, ופרסום הצילום נועד "לשווק" אותה.
לסיכום, קבעה השופטת שהעמותה לא נהגה בהגינות – הן בכך שלא בדקה את המשמעות המקורית של התמונה טרם פרסומה והן בסירובה להסיר את הפרסום מיידית.
העמותה חויבה לשלם לתובע פיצוי של 10,000 שקל על שתי הפרות (הפרסום בפייסבוק והפרסום בעמוד העמותה) בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 5,000 שקל.
המלצה קטנה לפני סיום: בימינו נוטים לקשר בטעות בין קיומן של זכויות ליוצרים לדרגת הקושי שבהשגת התמונה, אך אין לכך שחר. למעשה, ברוב המקרים, תמונה שניתן להעתיקה מהרשת החברתית בלחיצת כפתור פשוטה בכל זאת מוגנת בזכות יוצרים וכל שימוש בה לצרכים עסקיים או פרסומיים יהווה הפרת זכות המזכה בפיצוי. מומלץ בעיקר למי שעוסקים בהעלאת תמונות לאתרי אינטרנט להשתמש במשנה זהירות ולברר את מעמדן של תמונות קודם לכן.
- ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
לפסק הדין לחצו כאן
הכותב: עו"ד נדב ארגוב עוסק בקניין רוחני וזכויות יוצרים
לעורכי דין קניין רוחני • אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.