הנהלת "אגודת ישראל" התכנס אמש (חמישי) בראשות חבר מועצת גדולי התורה כ"ק האדמו"ר מסאדיגורה ובהשתתפות חברי הכנסת של הסיעה כשבסיומה הוחלט לחזק את קדושת השבת בכל הארץ.
בהחלטות של הנהלת המרכז הארצי נאמר כי "1. הנהלת המרכז הארצי של אגודת ישראל מקבלת על עצמה את יישום החלטת מועצת גדולי התורה, שהתפרסמה בחודש אלול תשע"ה, בו קראה להקים ועדות שבת מקומיות בכל עיר ועיר. ההנהלה תקים בימים הקרובים וועד פעולה שיסייע להקמת הוועדות הללו, תוך ליווי וסיוע בפעולתיהן.
"2. וועד הפעולה שיוקם, יפעל להרבות שמירת שבת בארץ ישראל, במפעלי יצור, בחנויות, באתרי נופש, ויסתייע לשם כך בנציגי אגודת ישראל ברשות המקומיות, חברי הכנסת, עסקני ציבור, אנשי עסקים בעלי השפעה, וציבור שומרי שבת. ועד הפעולה יעבוד בתיאום ובשיתוף וועדת רבנים למען קדושת השבת, שהוקמה על ידי גדולי ישראל.
"3. אגודת ישראל תפעל באמצעות נציגיה ועסקניה בערי הפריפריה, להרבות ולהגביר את תודעת השבת.
"4. אגודת ישראל מתכוונת ברצות ה', לפתוח סניפים חדשים ברחבי הארץ".
את המשא המרכזי בישיבה נשא כ"ק האדמו"ר מסדיגורה חבר מועצת גדולי התורה. "כיכר השבת" מביא את דבריו:
"איתא בירושלמי ברכות, רבי ירמיה אומר כי כל העוסק בצרכי ציבור, כאילו עוסק בדברי תורה. תוספות מביאו בברכות. הרא"ש לומד פשט, על הגמרא בברכות, שקודם התפילה לעסוק בהלכה, לא שהוא פטור מתפילה, אלא שכמו שיהודי מחויב לפני התפילה ללמוד דבר הלכה, התעסקות בצרכי ציבור יש לה אותה קדושה נפלאה כמו מי שלומד תורה.
"הרמב"ם פוסק בשני מקומות: בהלכות קריאת שמע ובהלכות תפילה, כי העוסק בצרכי ציבור כאילו התפלל.
"הלבוש, על הכתוב "והיה כנגן המנגן, והיה עליו רוח ה'", אומר כי על ידי שמחה מגיעים לדרגה הגבוהה ביותר, וכן מי שעוסק בצרכי ציבור, בשמחת ה', כעוסק בדברי תורה".
כ"ק האדמו"ר שיבח את העסקנים של אגודת ישראל ואמר כי הופיע לפניו יהודי, לא מחוגינו ואמר לו כי חברי הכנסת לא רק מקדשים השם, הם מקדשים מה זה עבודה ציבורית. "שעה שמחרפים את אישי הציבור, רואים את העדינות והיושר של הנציגים שלנו".
האדמו"ר שיבח את השר יעקב ליצמן, ואמר כי "לית מאן דפליג, בכל המדינה עוד לא היה שר בריאות שעשה לכלל כמו ר' יעקב ליצמן, ואתו עמו, מאיר פרוש, הבה נקווה בסיעתא דשמיא שיוכלו להעביר את חוק הגיוס ויהיה תיקון גדול".
כ"ק האדמו"ר מסדיגורה סיפר כי היה לאחרונה אצל כ"ק מרן האדמו"ר מגור והעלה את ענין החינוך, ואת הקושי שיש לחלק מההורים, להעביר את המורשת בשלמותה לדורות הבאים.
כ"ק האדמו"ר הצביע על הצורך לחזק את החינוך של דוגמה אישית, מצד ההורים והמחנכים וסיפר כי בילדותו, "הרבי ב"חדר" טיפח את הערגה לשבת קודש ואת ההתלהבות לקבלתה. ביום שישי בבוקר דיבר על הקדושה של סעודת שבת. לאחר השבת, כאשר ביום ראשון חזרו ללימודים, התעניין הרבי איך היתה שבת קודש. רישומם של הדברים נחקק בלבות התלמידים לכל ימיהם".
"או בתשעת הימים. הרבי ב"חדר" סיפר על החורבן, בכזה כאב מר, הכניס כזה יגון מר על חורבן הבית, שכל שנה בעת שמגיעה התקופה הזאת, מרגישים תלמידיו גם אחרי עשרות שנים, את התחושה כי כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בבניינה", סיפר הרבי.
האדמו"ר מסדיגורה הוסיף במשאו, כי על הכתוב "זכור את יום השבת לקדשו", הספורנו אומר, שהכוונה "השבת" הידועה, שבת של עולם הבא. איך זוכים לה? "זכור את יום השבת לקדשו, כי ששת ימים", יהודי שבעולם הזה, בששת ימים המעשה משתוקק לקדושת השבת, הוא זוכה לכך. הילד צריך לראות שהוריו שמחים בשבת ובהכנות אליה, ולא נאנחים על הטירחה.
בסיום דבריו, שיבח את העוסקים בחפצי שמים ואמר כי .ףבשולחן ערוך סימן ש"ו נפסק כי עוסקים בחפצי שמים אפילו בשבת. שבת היא שרביט המלך אשר קיבלנו. היא תהיה לנו הגנה: "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי", ולא תהיה להם שליטה חלילה, עדי נזכה להקביל פני משיח צדקנו".