בעלזא ומחנובקא
אם לפני חמש שנים היו מספרים לחסיד ממוצע כי יבוא יום וכ"ק האדמו"ר מבעלזא יבקר בביתו של הרבי ממחנובקא ברחוב רש"י בני ברק, הוא היה חושב שמדובר בהזיה שאין לה שחר ואינה יכולה להתרחש במציאות. המאבקים והמלחמות בין החצרות היו כה רבים ופומביים עד שהיה קשה להאמין שיש סיכוי כלשהוא לשינוי.
אבל לפני הפיוס, בואו נחזור שנים אחורה: על רקע פריצת מלחמת העולם השנייה ומאורעות השואה האיומה, ברחו האדמו"ר מהר"א מבעלזא ואחיו הגה"ק מבילגורייא מגליציה, ערש החסידות וביקשו לעלות לישראל. השניים עברו מסע תלאות ממושך ועברו מדינות רבות באירופה בדרך ליעד הנכסף, אולם בסופו של דבר הצליחו לעלות לארץ הקודש כאשר הרבי מהר"א מבעלזא ואחיו שעמד לימינו קוממו את הממלכה מעפר.
האדמו"ר מהר"א מבעלזא קיבץ סביבו את מעט החסידים ששרדו לצד אלו שהתגוררו בארץ ופתח את מוסדות החסידות בירושלים בתל אביב ובבני ברק. כיוון שהיה איש קדוש, שרף ומלאך אלוקים, הפך עד מהרה לאחד ממנהיגי היהדות החרדית ולמי שרבים מעם ישראל מקשיבים למוצא פיו.
בעלזא, ההיסטוריה (כיכר TV)
לאחר הסתלקותו, ביקשו זקני החסידים להמשיך את מורשת החסידות, ומאחר ונסתלק ללא ילדים בחרו בבנו היחיד של האח מבילגורייא, שהרבי המהר"א גידל אותו על ברכיו בהיותו יתום מאביו מגיל שנתיים, כמי שיישא על עצמו את עטרת החסידות המפוארת וינהיג את העדה.
בודדים מזקני החסידים, שלא היה להם קל עם הצעד הזה - שהינוקא ייכנס לנעליו הגדולות של הדוד הדגול - וביקשו להמשיך בדרך עצמאית. אט אט גיבש האדמו"ר את דרכה של החסידות והפך אותה לאימפריה של ממש. בצעדים איטיים ומדודים גיבש את החצר והפך אותה לחסידות מובילה הקובעת סדר יום בציבור החרדי.
לא קל היה לאותם חסידים "מורדים" שפתחו שטיבל לעצמם וביקשו להמשיך בשיגרת חייהם. הם ביקשו הנהגה ודרך. במקביל, מונה במהלך השנים בן דודו של הרבי, האדמו"ר ממחנובקא להמשיך את ביהמ"ד של דודו ממחנובקא זצ"ל בבני ברק. האדמור מבעלזא שהיה שרוי אז בידידות קרובה עם שאר בשרו עודד אותו ותמך בו כאשר הוא זכה לכל הכבוד והיקר.
הסכסוך החסידי (כיכר TV)
אלא שבשנות ה-90 החליטו אותם מורדים לקבל על עצמם את הנהגתו של האדמו"ר ממחנובקא כמנהיגם הרוחני, וביקשו להפוך אותו לממשיך מורשת בית בעלזא. האדמו"ר נעתר וחלק מהחסידים החלו להסתופף בצילו, מה שגרם מטבע הדברים לקרע של ממש בין האדמו"רים. בעלזא סירבו כצפוי לקבל את הכרזת העצמאות והגיבו בנתק מוחלט. בשנים שלאחר מכן החריף העימות והתגברה המחלוקת שלעיתים הגיעה אף לאלימות בין הצדדים. החסידים משני הצדדים ראו בחצר השניה אוייבת של ממש והתנהגו באופן דומה.
מהלכי השלום: בשנים האחרונות ביקש האדמו"ר מבעלזא לפתור את הסכסוך הכאוב. הוא שיגר את מקורביו על מנת להקשיב לטענות הצד השני ולנסות לפתור את העניין בדרכי שלום. המקורבים פעלו ללא לאות אולם לא נוצרה פריצת דרך של ממש. האדמו"ר מבעלזא, איש השלום, לא אמר נואש וניסה לפעול שוב ושוב על מנת למגר את האיבה הגדולה.
בחג הפסח האחרון חל השינוי המשמעותי והתברר כי המאמצים נשאו פירות. האדמו"ר מבעלזא שיגר שניים מנכדיו לביקור אצל בן דודו האדמו"ר ממחנובקא אשר בתגובה שיגר את בניו יממה לאחר מכן לביקור תגמול אצל הרבי מבעלזא.
"זה מה ששבר את הקרח", מודים ב-2 החצרות. לאחר מכן שיגר הרבי מבעלזא את מקורבו החברותא הגאון רבי פנחס פרידמן לשיחות משא ומתן בלונדון שם נמצאה ההתנגדות העיקשת למאמצי הפיוס. הלה נפגש עם נגיד חסידות מחנובקא המליארדר אליש אנגלנדר. למרות ההתקדמות הגדולה, לא הצליחו הצדדים להגיע לסיכומים שיאפשרו חתימת הסכם רשמי.
אלא שבבעלזא לא הרימו ידיים והמשיכו לנסות. לקראת השמחה הגדולה בנישואי נכד האדמו"ר בחודש סיוון בשנה שחלפה, שיגר הרבי מבעלזא את בנו שיזמין את האדמו"ר ממחנובקא לשמחה באופן רשמי. בעקבות כך, הגיע האדמו"ר לחתונת הענק והשתתף בה במשך דקות ארוכות.
הדבר לימד על עוצמת השלום והפיוס, אך לא היה בכך די. חודש לאחר מכן הגיע במפתיע האדמו"ר מבעלזא באישון ליל לביקור תנחומים בבני ברק כשמיד לאחר מכן עלה לתדהמת החסידים אל ביתו של קרוב משפחתו האדמו"ר ממחנובקא בבני ברק ושוחח עימו במשך דקות ארוכות.
האדמו"ר ממחנובקא בחתונת בעלזא (צילום: ישראל כהן)
"זר לא יבין זאת, אבל מדובר בצעד אמיץ של מנהיג אמיתי שמגיע למעוז המורדים לאחר שפירק את כל המוקשים שבדרך ומושיט את ידו לשלום. זו מנהיגות וזו דרכה של תורה" אומרים החסידים בהתפעלות. מאז התקיימה בין השניים שיחת טלפון מיוחדת ערב הימים הנוראים בה בירכו זה את זה בברכת שנה טובה וכעת השלום המיוחל נראה צועד על דרך המלך - גם אם ההסכם הרשמי לא נכתב ולא נחתם.
ביטוי מעניין שמספרים בבעלזא על השלום ושמלמד אולי על עוצמת הקשר והחיבה בין הסב הרבי מבעלזא לנכדו חביבו הרב שלום רוקח, הוא שבביקור הגומלין של בני האדמו"ר מכנובקא בחוה"מ פסח הצביע הרבי מבעלזא על נכדו בכורו הרב שלום רוקח והתבטא: "הכל (הפיוס. י. כ. ) התחיל ממנו כיוון שביקר אצל אביכם ועשה רושם טוב..."
ליצמן וליברמן
בין שני הידידים הטובים של הפוליטיקה הישראלית חל בשנתיים האחרונות קרע של ממש. מדובר על ח"כ יעקב ליצמן מסיעת יהדות התורה ויו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן, שעד לתקופה שלפני הבחירות האחרונות לעיריית ירושלים היו שרויים בידידות אמיצה. הדבר התבטא ברקיחת דילים משותפים לטובת האינטרס של שני הצדדים, שיתופי פעולה פוליטים שכללו "תפירת" קואליציות והפלת ממשלות.
איווט נמנה בין היתר על אורחי הכבוד בפורום המנהלים של עיתון "המודיע" המזוהה עם הסיעה המרכזית באגודת ישראל והקשר ההדוק שירת את האינטרסים של שני הפוליטיקאים המשופשפים. המשבר בין השניים פרץ בחג הסוכות לפני שנתיים בדיוק, זאת על רקע הבחירות לעיריית ירושלים שהתקיימו שבועיים אחרי בהתמודדות בין ניר ברקת שניצח לבסוף לבין משה ליאון שנתמך ע"י פטרונו ליברמן וע"י חלקים בציבור החרדי.
מלכתחילה, עוד בשלב מוקדם ולפני ההודעה הרשמית, כשביקש איווט לדעת האם מועמדותו של איש העסקים מגבעתיים מקובלת על הח"כ הגוראי, הרים ליברמן טלפון לליצמן ושאל אותו האם יש בעייה עם האיש? "שום בעייה", השיב החבר כנסת החרדי. "אנחנו בידידות גדולה והוא מקובל עליי באופן עקרוני". ליברמן ראה בתשובה זו את הסכמתו של ליצמן לדיל המשותף ולמתן אור ירוק לריצתו של ליאון.
הפגישה שהתפוצצה: המשבר פרץ חודשיים מאוחר יותר, בחג הסוכות תשע"ד. יממה לאחר הביקור המתוקשר של המועמד ליאון בבני ברק וקבלת ברכתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן למועמדותו, הגיעו ליברמן וליאון לביקור בסוכתו של ליצמן בדירתו הצנועה בירושלים.
השניים ישבו ושוחחו כידידים ותיקים ובסיום הפגישה הצהיר ליברמן כי הוא מבקש את תמיכתו הרשמית של ליצמן במועמדותו של ליאון. "אין צורך בחתימת הסכם כתוב לפרטי פרטים", אמר איווט ליענק'ל. "אני מכיר אותך שנים רבות ומספיקה לי לחיצת יד. אתה יודע שאצלי מילה זו מילה, אני יודע שאצלך מילה זה מילה ולא נפר אותה", הוסיף שר החוץ דאז.
לדברי הנוכחים המועטים שהיו עדים לפגישה הסודית, ליברמן הושיט את ידו לליצמן, אולם זאת נשארה תלויה באוויר. ליצמן סירב להגיש את שלו. איווט, אני לא יכול להתחייב על משהו לפני שאני שומע את הכרעתם של גדולי ישראל חברי מועצת גדולי התורה של הסיעה, השיב ליצמן בתקיפות.
משה ליאון לאחר ההפסד בבחירות (צילום: כיכר השבת)
ליברמן עוד ניסה לשכנע, אולם בתוך דקות בודדות עזב בזעם את הסוכה. הוא הבין שהפור נפל ותמיכת אגודת ישראל רחוקה מלהינתן לו. לימים טען כי ליצמן לא עמד במילתו ולא קיים את הבטחתו. ככל הנראה איווט חשב שההסכמה העקרונית של ליצמן לגבי מועמדותו הספיקה. מתברר שטעה. עם ליצמן סיכום זה סיכום. אבל לסכם - צריך באופן ברור.
אז מה באמת הפריע לליצמן ללחוץ את ידו של ליברמן? תלוי את מי שואלים. לטענת מקורביו, ליצמן כבר ידע באותו שלב שחסידויות רבות "סגרו" עם ברקת ולכן סירב להתחייב בשמן. ליצמן ידע שאין בנק קולות חסידי מלא לליאון וכי מועמדותו נמצאת בבעיה לא פשוטה ועל כן לא יכל להבטיח שיתמוך בה.
גורמים אחרים טוענים כי ליצמן ביקש "לנקום" ולהתחשבן עם העובדה שליברמן וליאון מיהרו לסגור קודם עם דגל התורה ושלומי אמונים ואז באו אליו. "שילמדו את הסדר הנכון. קודם שיבואו לפה ואחר כך שיילכו לגפני ולפרוש", נטען בשיחות סגורות.
ברקע התנהל גם מאבק איתנים בתוך לשכתו של סגן שר הבריאות דאז בין גורמים רבי השפעה וכוח ציבורי ופוליטי שביקשו שיתמוך במועמדותו של ליאון, לבין איש הצללים והיועץ האסטרטגי יעקב איזק הנמנה על מקורבי ברקת ופעל ללא לאות למען בחירתו של האחרון. כך או כך, ליברמן המאוכזב פתח חזית עם ליצמן ושנתיים השניים לא החליפו מילה.
שיא המאבק הגיע במהלך השנה שחלפה, כאשר ראש הממשלה נתניהו ביקש לפטר את לפיד מממשלתו ובמקומו להכניס את הסיעות החרדיות ש"ס ויהדות התורה. "בשום אופן", הצהיר ליברמן והטיל ווטו על המהלך, מה שגרם להליכה לבחירות מוקדמות.
הפיוס: יממה לאחר היוודע תוצאות הבחירות לכנסת ה-20, כשהבין ליברמן את ה"ברוך" אליו נקלע ציבורית ופוליטית עם ירידת כוחו באופן משמעותי, כבר החלו ניצני "שבירה" אצל האיש החזק. יו"'ר סיעת ש"ס אריה דרעי, שנחשב ידיד של ליצמן מחד ושל ליברמן מאידך, ביקש ליישב את ההדורים במטרה להועיל לאינטרס החרדי אולם אז עדיין לא הבשילו התנאים לכך.
לאחר זמן, ביום בו עברה בכנסת ההחלטה למנות את יעקב ליצמן לשר הבריאות נפל האסימון אצל הח"כ הרוסי. עוד באותו הבוקר ביקש ליברמן להטיל משמעת סיעתית ולהצביע כולם פה אחד נגד מינויו של ליצמן. "אנחנו אופוזיציה ועלינו להצביע כך", הורה.
ח״כ אורלי לוי, הנמצאת בידידות קרובה עם לשכתו של ליצמן התנגדה. "אני אצביע בעד", הודיעה. ליברמן תהה, והיא אמרה לו כי הגיע העת לשים את העימות המיותר מאחורינו. זה לא עושה טוב לאף אחד מהצדדים אמרה לוי ליו"ר מפלגתה והלה לראשונה הקשיב. את יודעת מה, אחרי ההצבעה נראה איך לפתור את העניין, אמר ליברמן. מינויו של ליצמן אושר כצפוי ברוב עצום, ושעה לאחר מכן ישבו שני היריבים-ידידים לשיחת פיוס במזנון הכנסת.
"אנחנו פותחים דף חדש ומשאירים הכל מאחורינו" הצהירו שני החברים החדשים ושבו לידידות המופלאה. מאז נפגשו השניים ושוחחו. הקשר בין חברי הכנסת שב אל מסלולו לתועלת כולם.
נתניהו והחרדים
נתניהו והחרדים הוא סיפור מורכב של יחסי "אהבה-שנאה" במשך כמעט עשרים שנה, או יותר נכון לומר ברית של אינטרסים משתנים. כבר בכהונתו הראשונה החלה הידידות המופלאה, זאת לאחר בחירתו במהלך הקמפיין הדתי תחת הסלוגן "נתניהו טוב ליהודים" שלטענת פרשנים פוליטים העניק לו את הניצחון. מאז ידעו יחסיו של ביבי עם הרבנים והפוליטיקאים החרדים עליות ומורדות, אולם אין ספק שהקדנציה הקודמת היתה גרועה מכולם והביאה את הזוגיות הציבורית לשפל חסר תקדים.
מיד לאחר הבחירות הקודמות בחר נתניהו לחבור (שלא ברצונו לטענתו) למפלגות "יש עתיד" ו"הבית היהודי" ונכנע לברית לפיד-בנט כשהוא מותיר את המפלגות החרדיות מחוץ לספסלי הקואליציה. בהמשך, המטיר גזירות חסרות תקדים על המגזר החרדי שבאו לידי ביטוי הן בפגיעה במוסדות התורה ע"י קיצוצים תקציביים והתערבות בתכני החינוך, הן בקשיים על קיום המשפחה החרדית בקיצוץ הקצבאות ועוד והן בשינוי הסטטוס קוו ופגיעה באורח החיים של בני הישיבות בסוגיית הגיוס לצה"ל.
נכון שבכל נושא מצא נתניהו את מי להאשים ועל מי להפיל את התיק, אולם בסופו של יום הטילו הנציגים החרדים את האחריות הכוללת עליו. "שברת את הברית עם השותפים הטבעיים" הכריזו הח"כים החרדיים ופעלו ללא הרף להפלת הממשלה. שיאו של הנתק והזעם הציבורי היה לקראת עצרת המליון של הציבור החרדי כנגד גזירת הגיוס והפגיעה במעמדם של בני הישיבות. מארגני ההפגנה ביקשו מלכתחילה לכוון את חיציהם כלפי נתניהו, אולם ברגע האחרון הוחלט על גניזת הקמפיין שהיה אמור "ללכת לביבי על הראש".
העוינות והכעס על נתניהו התבטאו בנאומים פומביים, ראיונות בכלי התקשורת ואף במאמרי מערכת רשמיים ביומונים החרדיים. השינוי הגדול החל בקיץ 2014. נתניהו קלט שיסודות הקואליציה רעועים והחל לחשוש ממרד ומחתירה כנגד המשך שלטונו. ביבי נפגש עם ראשי הסיעות החרדיות מספר פעמים לעדכונים שגרתיים כביכול כמו גם לשיחות לפני חגים, אולם הכל הבינו שמשהו השתנה.
בשיאו של המאבק הציבורי בממשלה והנסיונות לגרום להפלתה, פעל ח"כ משה גפני במרץ נגד יוזמתו של שר האוצר דאז יאיר לפיד לאישור חוק מע"מ 0. "מדובר ביוזמה כושלת שדינה להיגנז" טען גפני ופעל בשלל תרגילים פרלמנטרים כנגד אישורה בוועדת הכספים. לפיד איים כי יילך לבחירות, ובאורח נדיר יחסית שיתפו פעולה בחזית אחידה שלושת הקודקודים של המפלגות החרדיות - יעקב ליצמן, אריה דרעי ומשה גפני - והבהירו לנתניהו כי הם מאוחדים ומגובשים.
"עצרת המיליון". תוכננה ללכת "על הראש של ביבי" (באדיבות המצלם)
לקראת החורף אשתקד, החליט נתניהו כי לפיד מנסה לעשות "פוטש" פוליטי כנגדו ולהקים ממשלה יחד עם הסיעות החרדיות, דבר שהעלה את חמתו. לא עזרו הכחשותיו של יו''ר סיעת יש עתיד והפראנויה של ראש הממשלה אף הגיעה לשיאים חדשים. במקביל לכך, סירבו בתחילה במפלגות החרדיות להכחיש את נסיונות הגישוש של לפיד ובהמשך אף אישרו אותם.
נתניהו, שאיבד אמון בשותפיו לקואליציה, החליט לחזור לחיקם של השותפים הטבעיים שהוכיחו נאמנות לאורך כל הדרך. קשה לדעת האם הטענות על סגירת הדיל עם ראשי הסיעות החרדיות על הרמת קואליציה חילופית בראשות נתניהו עוד לפני הבחירות האחרונות נכונות או לא, אולם מה שברור שהאידיליה בין הצדדים עבדה שעות נוספות והמפגשים הסודיים כמו גם השיחות הבלתי רשמיות בין אנשי ביבי לח"כים החרדיים עשו את שלהם והתהליך הבשיל לקראת חיבור מחדש.
חתימת ההסכם בין הליכוד ויהדות התורה (באדיבות המצלם)
לא בכדי מיד לאחר היוודע תוצאות הבחירות האחרונות פתח נתניהו בסבב משא ומתן אינטנסיבי ונמרץ עם המפלגות החרדיות שמצידן הציבו רשימת דרישות הכוללת את ביטול כל גזירות הממשלה היוצאת. מאז הפכו ליצמן, דרעי וגפני לאורחים רצויים בלשכתו כמו גם במעונו של נתניהו אולם על אף הקשר החם עדיין נשמעות חריקות פה ושם והאחווה תיבדק על פי תוצאות השנה הקרובה.
נתניהו צריך להשקיע מאמץ רב בפתירת הסכסוכים הפנימיים ביהדות התורה, כאשר אפילו על מקום בוועדה למינוי דיינים לא הצליחו במפלגה להגיע להסכמה. בנוסף, גורם לו שר הכלכלה דרעי לכאבי ראש לא פשוטים עם אי אישור מתווה הגז ועוד לא דיברנו על השאלה האם נתניהו יבוא לקראת החרדים בסוגיית חוק הגיוס החדש. כל הדברים הללו יתבררו רק בשנה הקרובה, אולם אין ספק שבסיכום ביניים נראה נתניהו מאושר בחברתם של הידידים החדשים-ותיקים שגורמים לו עדיין פחות צרות מכל שותף אחר.
הליטאים וחב"ד
אחד המאבקים הגדולים שעמדו במרכז הסיכסוך בין החסידים לליטאים בשנת תשמ"ט על רקע הקמת תנועת דגל התורה, היתה המלחמה של מרן הגרא"מ שך זצ"ל בחסידות חב"ד. מלכתחילה הזהיר הרב שך מפני ה"משיחיות" של התנועה החסידית ואף יצא נגד שיטות הפעולה להפצת יהדות ובעיקר כנגד מה שכינה עקירת המנהג היהודי של שינה בסוכה, אולם עד מהרה הפך המאבק לסמל של המלחמה בין הסיעות, כשלמרן זצ"ל אף יוחס הביטוי "הכת הקרובה ביותר ליהדות" בנוגע לחב"ד.
בדגל התורה החרימו כמובן את החסידות, והדבר בא לידי ביטוי בעיתון "יתד נאמן" שהתעלם לחלוטין מתנועת חב"ד. מאז הסתלקותו של מרן הרב שך זצ"ל חלה התרופפות במאבק הציבורי והחלה התקרבות מחודשת בין הציבורים השונים. עדיין מדובר ב-2 קצוות של היהדות החרדית, אולם ההחרמה ההדדית איננה חריפה כפי שהיתה בעבר.
"החוזר", רבי יואל קוהן, התקבל בשנים האחרונות במעונם של גדולי הדור הליטאיים ובראשם מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, ותהליכים נוספים התרחשו בעיקר מתחת לפני השטח.
השנה חלה פריצת דרך בפומביות של אותם יחסים שבעבר היו בגדר בל ייראה ובל יימצא. במהלך החודש שקדם לבחירות נפטר הרב אשכנזי זצ"ל, רבו של היישוב כפר חב"ד.
רבים מראשי הממשל ובכירי המשק הגיעו לנחם את בניו שישבו שבעה בביתו בכפר חב"ד, אולם מי שהפתיעו במיוחד בהגעתם לניחום האבלים, היו נציגי תנועת "דגל התורה" חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר שבעבר לא היו חולמים להיכנס לתחומי היישוב וקל וחומר שלא להגיע לביתו של הרב - מהדמויות הרוחניות הבולטות בחסידות.
רבני "המועצת" הליטאית שרים חב"ד (באדיבות המצלם)
במהלך "מסע עולם הישיבות" שהתקיים בחודש אב האחרון יצאו חברי מועצת גדולי התורה הליטאית ראשי הישיבות הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי ר"י עטרת ישראל והגאון רבי דוד כהן ר"י חברון להשתטח על קברי הצדיקים מייסדי עולם התורה שלפני השואה האיומה. השניים תועדו יחד עם תלמידיהם כשהם סועדים ושוהים בבית חב"ד בליטא ולאחר מכן אף מברכים את הרב החב"די המקומי.