בפסק דין תקדימי שניתן בבית משפט השלום עולה תמונה עגומה בה חברות הביטוח אינם מפצות את המבוטחים בגין ירידת ערך אמיתי בגין התאונה, והשמאים מטעם חברת הביטוח נאלצים לתת שמאות מופחתת בניגוד לדין תוך איומים על הפסקת עבודה אם לא יקבע שמאות ע"פ דרישת חברות הביטוח.
השתלשלות המקרים ע"פ פסק הדין:
ורדה גלאור קמה בבוקר חורפי, ונדהמה לגלות כי עץ נפל על רכבה אותו קנתה לפני חודשיים וחצי. מעוצמת הנפילה נפגעו חלקים רבים ברכב, הגג התרסק לחלוטין, וכן נגרם נזק לחלקים נוספים בפחחות הרכב.
גב' ורדה פנתה לחברת הביטוח מגדל, והאחרונה מינתה שמאי לבדוק את ירידת הערך לאחר התיקון שהוערך ב 8.65% וע"ס של 8,456 ₪
הרכב תוקן במוסך של יצרן הרכב, והוחזר לבעליו תוך תשלום הסכום של ירידת הערך שנקבע.
ורדה רצתה לבדוק אם אכן הסכום של ירידת הערך אותו קיבלה תואם את ירידת הערך האמתית, הלכה לסוכנות רכב בה רכשה את הרכב, ניסתה למכור שם את הרכב, והתברר לה שערך הרכב ירד ב 50,000 ₪ בשל הפגיעה והתיקון.
בסוכנות הרכב הציעו לה ללכת לשמאי פרטי שיקבע את דעתו בעניין ירידת הערך הריאלית. ורדה עשתה כן, והשמאי קבע כי חלה על הרכב ירידת ערך של 37.5%!! כמעט פי 5 מהערך אותו קבעה חברת הביטוח.
בצר לה, פנתה ורדה לחברת הביטוח והציגה בפניה את החו"ד של השמאי אותו שכרה, בה נאמר כי סכום ירידת הערך הוא 37.5% ודרשה את ההפרשים. חברת הביטוח הבינה שהקומבינה נחשפה ובעקבות מתן חוות הדעת האחרונה, מגדל מינתה שלושה שמאים אחרים מטעמה. הראשון, משה אקרמן, שלא ראה כלל את המכונית, קבע ירידת ערך של 14%. האחרים נתנו חוות דעת שלפיה ירידת הערך היא של 16.5% ושל 22%,.שימו לב שכבר בשלב הזה מדובר בתוספת של מעל 100% מהערך אותו הביא השמאי הראשון של חברת הביטוח.
חברת הביטוח מיהרה לערוך תחשיב חדש, וקבעה שירידת הערך היא 17.5% וזאת לפי הממוצע בין שלושת השמאים החדשים ושילמה את ההפרשים לורדה.
ורדה התעקשה לקבל את ירידת הערך האמיתית כפי שקבע השמאי מטעמה. חברת הביטוח סירבה לשלם, ולכן ורדה הגישה תביעה לבית המשפט בגין ההפרשים.
בבית המשפט נחשפה תמונה מדאיגה וכואבת, כיצד פועלות חברות הביטוח, בכל הקשור לירידת ערך באמצעות שמאי.
בפסק הדין של כב' השופט אלי ספיר(שניתן בחלוף ארבע שנים)עולה תמונה מדאיגה בכל הקשור בתשלום של ירידת ערך ע"י חברות הביטוח.
מסתבר, שיש פער גדול בין ירידת ערך בשל הנזק לגוף הרכב, לבין ירידת ערך מסחרית - פסיכולוגית שבאה לידי ביטוי במחיר של קונה רכב פוטנציאלי.
בית המשפט העליון קבע בעבר בפסק דין מוריאנו את ההלכות המנחות בדבר ירידת ערך מסחרית, שם הוחלט שיש לתת פיצוי תואם את ירידת הערך המסחרית תואמת לערך השוק של הרכב, ולא להסתפק בירידת ערך רק בשל הנזק הפיזי של הרכב.
מסתבר, שחברת הביטוח התעלמה כבשגרה מהלכת מוריאנו, וקבעה פיצוי מופחת תוך שהיא עושה דין לעצמה.
חברת הביטוח מסתמכת על כך שמבוטחים לא יבדקו לעומק את הפיצוי האמיתי שמגיע להם בשל התאונה ובכך חוסכת מיליוני שקלים בשנה.
בית המשפט נתן לכך ביטוח בפסק הדין.
ציטוט: כיצד ניתן לדרוש ממבוטחת שאינה מצויה כלל בשמאות וירידת ערך להעלות על דעתה, כי עליה למכור את הרכב במצבו הניזוק, כאשר השמאי קבע ירידת ערך כה נמוכה, בשיעור של 8.56% ובשווי כספי של כ-8,000 ₪.
הרי מזלה של התובעת שניגשה בתום לב לחברת הטרייד אין, כאשר סברה, לאור המצג השגוי שהוצג בפניה, כי בעלות נמוכה תוכל למכור את מכוניתה שניזוקה ולחזור ולהחזיק ברכב חדש עם הפסד מזערי. רק לאחר אותה פנייה, התחוור לתובעת גודל ההפסד וזה היה הטריגר שהביא להגשת התביעה כולה.
בפסק הדין כאמור נחשפה השיטה, או כהגדרת בית המשפט "הפאשלה" במלואה. מסתבר שהשמאים פועלים ע"פ תעריפון של איגוד השמאים, שפועל בעליל בניגוד להלכת מוריאנו, וקובעים ירידת ערך שאינה נכונה, ובכך מעשירים את קופתה של חברת הביטוח.
שמאי הרכב של התובעת מר ויקטור עידן, שנתן את החוו"ד הראשונה חשף את גודל התרמית, והסביר כי שמאי שלא מתיישר עם התעריף של חברות הביטוח, לא מקבל עבודה.
כך העיד מר ויקטור:
האחוזים שמצוינים בחוברת ועדת ששון לא משקפים את ירידת הערך המסחרית ואפילו המפקח על הביטוח כתב את זה... השמאים מטעם חברות הביטוח נכפה עליהם הדבר. אם אתה לא תעשה את זה אתה תעוף מהרשימה. אני אביא לך מדוגמא אישית שלי. עבדתי עם חברת הראל וכאשר נתתי ירידת ערך של 18% קראו לי לבירור ואמרו לי לא תיתן שתי ספרות. אמרו נהוג".
בית המשפט החליט בפסק הדין, כי יש לתת לורדה את האחוזים האמתיים כפי שקבע השמאי ויקטור עידן בחו"ד. בית המשפט לא הסתיר את הביקורת הגדולה כנגד חברת הביטוח, והגדיר זאת כפאשלה של חברת מגדל, וקבע שהתובעת נפלה קורבן לטיפול בלתי מקצועי של חברת הביטוח מגדל.
אני חייב להוסיף ששנים רבות אני מייצג כנגד חברות הביטוח, מכיר את ההתנהלות הקשה בבתי משפט כנגדם, אך לא חשבתי שקיימת קומבינה רחבה כל כך בין חברות הביטוח לשמאים שפועלים מטעמם.
לא ניתן לסיים את סיקור פסק הדין, מבלי לכתוב את הביקורת שבית המשפט הביע כנגד חברת הביטוח על אופן ניהול ההליכים בבית משפט.
ב"כ מגדל טענה, כי לתובעת רשלנות תורמת לעניין ירידת הערך, וכי פעלה בחוסר תום לב מוחלט לשם עשיית עושר שלא כדין על חשבון כיסה העמוק של מגדל וזאת, כאשר יכלה להקטין את הנזק על ידי מכירת הרכב, טרם תיקונו. על טענה זו השיב בית המשפט "מוטב היה שב"כ מגדל לא הייתה טוענת טענות אלה". הדברים מדברים בעד עצמם!
בהמשך, ביום דיון ההוכחות, במהלך שמיעת העדויות של גב' ורדה והשמאי ויקטור, הנתבעים ביקשו הפסקה בדיון. במהלך ההפסקה שוחחו בניהם גב' ורדה ומר ויקטור וזאת בטרם מר ויקטור עלה לעדות.
חברת הביטוח ביקשה לפסול את עדותו של מר ויקטור בשל שיחה זו, וטענה לחוסר תום לב של עורך הדין של התובעת.
בית המשפט קבע ששיחה זו נערכה בתמימות, וגב' ורדה לא ידעה שזה לא מקובל, וכי פעלה בשל מצוקה שנקלעה אליה. עוד הוחלט, שלא נפל כל פגם בהתנהלותו של ב"כ הנתבעת והוא לא היה מודע לעניין זה.
מסקנת הדברים..
אין לסמוך על ירידת הערך שקבעה לכם חברת הביטוח. בכל מקרה של תאונה (ח"ו) יש לבדוק את סכום השמאות מול שמאי פרטי שאינו כפוף לדף ההוראות של חברות הביטוח, ואינו מפחד כי יפטרו אותו בשל קביעת סכום ריאלי לירידת הערך של הרכב.
הכותב בעלים של משרד עו"ד יוסף ויצמן ומכהן כמשנה לראש לשכת עורכי הדין וראש ועדת הוצאה לפועל.