מחפשים דבר תורה לשולחן שבת? מעוניינים להכיר את הפרשה ולשתף את בני המשפחה? הראשל"צ הגאון רבי שלמה משה עמאר, רבה של ירושלים, מתארח מדי שבוע ב"כיכר השבת" ומגיש דבר תורה קצר על הפרשה.
והשבוע - וורט על פרשת האזינו.
קטע מתוך שיחתו השבועית של הראשל"צ הגר"ש עמאר:
"פרשת האזינו היא השבת שלפני חג הסוכות, היות והשנה שנת השמיטה והתורה אמרה שבסוף שנת השמיטה, בתחילת השמינית, בחג הסוכות 'הקהל את העם', וכולם שומעים את מצוות הקהל, רציתי להבהיר: מה הם היסודות של המצווה הזו שבאה אחת לשבע שנים, כדי שנדע ונבין את המעלה של השבת הזו.
"בתורה בפרשת וילך נאמר: 'הקהל את העם האנשים והנשים והטף (במצווה הזו גם הטף) וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת'. וזה אימתי? לפני כן נאמר 'מקץ שבע שנים', זה בסוף שנת השמיטה, התורה אומרת בחג הסוכות.
"ומה עושים ב'הקהל'? המשנה במסכם סוטה, דף מא עמוד א', אומרת המשנה: 'פרשת המלך כיצד' הפרשה הזו קורא אותה המלך, על כן היא נקראת פרשת המלך, 'מוצאי יום טוב הראשון של חג', חג זה סוכות בכל מקום, 'בשמיני במוצאי שביעית', הגמרא שואל מה זה השמיני, הכוונה בתחילת השנה השמינית, שהיא ראשונה לשבע שנים הבאות, 'במוצאי השביעית', הנה זה סוכות כי השביעית נגמרת בראש השנה ועדיין בסוכות נקרא מוצאי שביעית. 'עושין לו בימה שעל עץ בעזרה והוא יושב עליה, שנאמר מקץ שבע שנים במועד חג הסוכות', 'חזן הכנסת של המקדש נוטל ספר תורה בידו ונותנה לראש הכנסת וראש הכנסת נותנה לסגן והסגן נותנה לכהן גדול וכהן גדול נותנה למלך'.
"'והמלך עומד ומקבל', מקבל את ספר התורה, 'וקורא יושב, אגריפס המלך עמד וקיבל וקרא בעמידה ושיבחוהו חכמים', שיבחו אותו על הדבר הזה'. שואלת המשנה 'מה הוא קורא? קורא מתחילת 'אלה הדברים' עד 'שמע' וקורא גם את 'שמע' וגם את 'והיה אם שמוע' ו'עשר תעשר', 'כי תכלה לעשר' ופרשת המלך, וגם ברכות וקללות עד שגומר כל הפרשה ומברך כמו שכהן גדול מברך ביום הכיפורים'.
"הרמב"ם בהלכות חגיגה פרק ג' הלכה א', כותב הרמב"ם, מצוות עשה להקהיל את כל ישראל, אנשים ונשים וטף בכל מוצאי שמיטה, שיעלו לרגל, ולקורות באוזניהם מן התורה פרשיות שהם מזרזות אותם במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת, שנאמר 'מקץ שבע שנים במועד שנת המשיטה בחג הסוכות.. הקהל את העם, נשים ונשים וטף..'.
"ואמרו חכמים, האנשים בם ללמוד, הנשים לשמוע, והטף למה באים? בכדי לתת שכר למביההם. כי הטף עדיין פטורים, כל החיוב שלהם במצוות זה החיוב של מצוות האב על הבן, אז מביאים אותם בכדי ליטול עליהם שכר.
"ובהלכה ג' כותב הרמב"ם: 'אימתי היו קוראים? במוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות, שהוא תחילת ימי חולו של מועד'. היום עושים את זה, נהגו הרבנים, בשמיטה שעברה עשינו יחד עם מרן גאון ישראל רבינו עובדיה יוסף ע"ה, עושים את זה בחול המועד - ביום השני - כי הרבה מיושבי חו"ל שבאם לכאן, כדי שלא יחללו את יו"ט שני, אז כולם מתאספים ביום חול המועד השני.
"אומר עוד הרמב"ם: והמלך הוא שיקרא, ובעזרת הנשים היו קוראים, וקורא כשהוא יושב ואם קרא מעומד הרי זה משובח. ומהיכן היה קורא? מתחילת חומש אלה דברים עד סוף פרשת 'שמע' ומדלג ל'והיה אם שמוע' ומדלג ל'עשר תעשר' וקורא על הסדר עד סוף ברכות וקללות מלבד 'הברית אשר כרת אתם בחורב' ופוסק.
"אז ראינו שיש כאן מצווה מיוחדת במנה, וכל המרבה לבוא באותו יום הרי זה משובח, כי ברוב עם הדרת מלך, והמטרה היא אחד ויחידה: לעורר את הלבבות באהבת ה' ולשמור את מצותיו".
צפו בשיחתו המלאה של הראשל"צ הגר"ש עמאר.