נהג טוב? הוא בטח חילוני. על הקמפיין של אגד

על המפרסם: אגד

אז איך כל זה התחיל? אגד נוסדה בחנוכה תרצ"ג (1 בינואר 1933), כגוף שאיחד את חברות התחבורה שפעלו באותה עת: "המהיר", "הגה", "קדימה" ו"התאחדות הנהגים". השם אגד ניתן לו ע"י המשורר חיים נחמן ביאליק, שאף נימק באוזני חברי הוועדה שמונו לכך, באומרו באידיש: "שם צריך שיהיה קצר, בעל שלוש אותיות וקל לביטוי, שגם סבתא בלי שיניים תוכל לבטאו בנקל". הקבוצות הפעילו יחדיו 338 אוטובוסים.

כיום צי האוטובוסים של אגד (ללא חברות הבת) מונה כ-3,000 אוטובוסים המסיעים מדי יום כמיליון נוסעים לאורך כ-730,000 ק"מ. כ-4,770 נהגים וצוותי תנועה מחזיקים את ההגה באגד.

מערך ההיסעים של אגד והמערכות הטכנולוגיות והבטיחותיות הולכות ומשתדרגות, הנוסע יכול לקבל למסך בתחנה את הזמן בו האוטובוס אמור להגיע, המערכות בתוך האוטובוסים מעדכנות את הנוסעים בכל תחנה ובתחנות הקרובות, זה כבר לא האוטובוס המקרטע שהיינו צריכים למשוך את החוט כדי שהוא יצלצל לנהג לפני התחנה ולקוות שהפעמון יצלצל והנורה "עצור" תידלק...

משך זמן השרות של אוטובוס באגד הוא 15 שנה (משרד התחבורה וקרן ההצטיידות הם אלה שקובעים את מועדי ההחלפה של אוטובוס). אוטובוס בשרות בינעירוני עושה קילומטרז שנתי של 120,000-150,00 ק"מ בממוצע ואוטובוס בקו עירוני עושה כ-60,000 ק"מ בשנה. עלותו של אוטובוס חדש נעה בין מליון ₪ למליון מאה אלף ₪. כיו"ר מזכירות אגד מכהן אבי פרידמן.

אבל לא הכל מושלם

אמנם, עם כל המערכות המשוכללות והטכנולוגיות המתקדמות, ניתן עדיין לשמוע מפי הנוסעים בתחבורה הציבורית ובאגד תלונות וטענות על איחור של אוטובוסים, על חוסר מקום באוטובוס, שלא לדבר על ערבי שבתות וחגים ומוצאי שבתות וחגים בהם כמות הנוסעים עצומה והיא מתנקזת לזמן מאוד קצר והאפשרות האובייקטיבית להעמיד שירות לשביעות רצון כולם אינה פשוטה כלל ועיקר.

הנוסע, שהוא הלקוח, לא מוכן תמיד לקבל תשובות והסברים, הוא רוצה שירות כאן ועכשיו, אז זה לא שחור ולבן, או במקרה הזה, זה לא ירוק ולבן... כולם צריכים לעשות מאמץ להשתפר, גם הנוסע להיות קצת יותר סבלני לפעמים, וגם החברה להשתדל לתת את השירות הטוב ביותר.

קמפיין "הנהג שלנו"

קמפיין "הנהג שלנו" של אגד שנמצא כעת באוויר הוא קמפיין שעולה כבר שנה שניה, במסגרת הקמפיין נקראים נוסעי אגד לשלוח סיפורים על שירות אדיב ומיוחד שהם קיבלו מנהג אגד, הסיפורים המרתקים ביותר מזכים את הנהג באות כבוד שהוא מקבל מאגד ואת שולח הסיפור בפרס.

חשוב לציין שקמפיין זה איננו קמפיין ייעודי לציבור החרדי, הוא קמפיין כללי של אגד שפונה גם לציבור החרדי, ההתייחסות היחידה לציבור החרדי היא האפשרות לשלוח את הסיפורים גם באמצעים פחות טכנולוגיים, זאת מתוך הבנה והתחשבות שחיש בציבור החרדי מי שאיננו מחובר לאמצעים טכנולוגיים מסויימים כמו אפליקציות וכו'.

אכן, הקמפיין הזה נועד לענות על הנושאים אודותם כתבנו קודם, השירות של הנהג. התחרות הזו עושה את פעולתה והיא מאתגרת את הנהגים להיות אדיבים יותר כלפי הנוסעים, היא גם מחברת בין הנוסע לנהג, היא גורמת לנוסע לבחון ולשים לב לרמת השירות של הנהג. אין ספק שמדובר בתהליך חשוב לאינטגרציה בין הנוסע לבין הנהג באגד.

גם אם נסתכל על המודעה ועל העיצוב שלה, היא מעמידה במרכז את הנהג, זה כבר לא מישהו אנונימי, הוא מזדהה כלפינו ציבור הקוראים והנוסעים באגד, הוא יוצר דיאלוג בין הנוסע לבין הנהג, חבל לדעתי רק שהוא לא מופיע בשמו ובכמה מילים על עצמו.

באופן טבעי כשהנוסע עולה לאוטובוס, בפרט היום כשאין צורך לרכוש את הכרטיס מידיו של הנהג, וכשהנהג עם הפנים קדימה אל שמשת האוטובוס, אין אינטגרציה בין הנוסע לנהג. הקמפיין הזה מנסה להביא את הנהג למרכז האוטובוס, ליצור דיאלוג וחיבור עם הנוסע מחד ומבקש מהנוסע למצוא "מילה טובה" על הנהג.

למבצע הנהג שלנו בשנה שעברה הגיעו למעלה מ-1,200 סיפורים חיוביים, חלקם הגדול מהציבור הדתי והחרדי, שלימדו את ערך "הכרת הטוב" שיש בקרב הנוסעים החרדיים, גם הזוכים בפרסים היו דתיים. אגב, כאן גם המקום להזכיר כי בשנה שעברה עלתה אגד עם קמפיין מאוד פוגעני כלפי הציבור החרדי כשהיא האשימה אותו "כציבור" שעולה בדלת האחורית ונמנע מלשלם, קמפיין שיצר הדים שליליים מאוד.

הערה בשולי הקמפיין

פעמים רבות אני מלין על כך שהחברות אינן משקיעות את הסכום היחסי בפרסום בהתאם לחלקו של הציבור החרדי בישראל, בקמפיין הנוכחי, בכל הדמויות המצולמות לקמפיין אנחנו לא רואים ולו נהג חרדי אחד, למרות שבאגד ישנם למעלה ממאה נהגים חרדיים, אז היכן מקומו של הנהג החרדי בקמפיין הזה? ואולי, רק אולי אם היו מציגים גם נהג חרדי אחד, ציבור הנוסעים החרדי היה מתחבר יותר לקמפיין?