הסכם פשרה נחתם בין הצדדים, בתביעה שהוגשה נגד החסידים לשעבר של הרב ניר בן ארצי שהואשמו בעבר בחטיפתו - שמואל שוקרון, שמעון קטורזה, צבי ויצמן ומיכה פטיטו (שנמחק מן התביעה לאחר מכן) - על ידי אנשי עסקים שתרמו לרב במשך שנים. בין אנשי העסקים שהגישו את התביעה, רעיה שטראוס, אברהם משה מרגלית (מבעלי 'אושר עד') ובעלי חברות נוספות. הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין על ידי שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שלמה פרידלנדר.
תחילתו של הסיפור בשנת 2005, אז נעלם הרב בן ארצי למשך קרוב לשלוש שנים, ומאמיניו קיבלו מסרים בשמו, לכאורה, דרך מנהלי העמותה. בסוף שנת 2008 הופיע בן ארצי וטען כי מנהלי העמותה ובעלי השליטה בכספים: שמואל שוקרון, שמעון קטורזה, צבי ויצמן ומיכה פטיטו (הנתבעים במקרה הנוכחי), חטפו אותו וכלאו אותו במשך כל אותם שנים במספר דירות בטבריה בתנאים גרועים, הורו לחסידיו הוראות בשמו והשתלטו על נכסים שבבעלות עמותת 'תאיר נרי'.
באותה התקופה, העבירו הנתבעים מסרים כוזבים לאנשי עסקים שהיו מבין תורמיה הגדולים של עמותת תאיר נרי, לפיהם הרב מבקש מהם לתרום לעמותה. דבר שלדברי התובעים הביא אותם לתרום סכומים גדולים כשהם מסתמכים על הכזבים שבפיהם של הנתבעים.
במתווה הפשרה שאושר על ידי בית המשפט, הוסכם כי בהינתן מצבם הכספי של הנתבעים והעדר יכולת גביה מהם שלושה נתבעים (שמואל שוקרון, שמעון קטורזה, צבי ויצמן ולמעט מיכה פטיטו שנמחק מהתביעה) ישלמו פיצוי בסך 700,000 ₪ בתשלום אחד של 200,000 ₪ והיתרה ב-60 תשלומים.
בנוסף נקבע כי הנתבעים ימסרו מכתב חרטה והתנצלות לתובעים לפיו הם מבקשים: "... להביע בפניכם חרטה ולהתנצל על כך שבין השנים 2005 עד 2008, מסרנו לכם בשמו של ניר בן ארצי מסרים פיקטיביים המבקשים מכם תרומות לעמותה ויצרנו בפניכם מצגים כוזבים לפיהם מסרים אלה אכן מועברים על ידי בן ארצי, וכתוצאה מכך נתרמו על ידכם תרומות ניכרות במרמה".
