הכירו את כוחו של משרד הדתות

במאמר מיוחד בעיתון 'דה מרקר' מנתחת העיתונאית מירב ארלוזורוב את הסיבות למאבק המר. לדבריה, למרות התקציב הנמוך יחסית הרי שהעובדה שרובו ככולו מופנה למגזר היהודי אורטודוקסי מאפשר שליטה של ממש במנגנון וחלוקת ג'ובים.

המשרד אחראי על כלל שירותי הדת, מקוואות, נישואין, קבורה ועוד. תחת המשרד ישנם 132 מועצות דתיות וכ-600 חברות קדישא. 450 מיליון שקל מהתקציב של המשרד מופנים לחלוקת תמיכות, שמאפשרת למעשה שוב שליטה ונתינת הטבות.

כאמור, המשרד "משתדל" שלא לתקצב את הזרמים הלא אורתודכסים, למרות שורת עתירות לבג"ץ. בכל שנת 2014 למשל, תיקצב המשרד טמפל רפורמי אחד בסך של 260 אלף שקל.

אבל, לדברי ארלוזרוב, במשרד הדתות נוהגים תיקצוב הכי מגזרי שאפשר, ורוב התקציב מגיע בסופו של דבר למוסדות המשתייכים לזרם של השר המחזיק בתיק, ובזה נעוצה סיבת קרב האיתנים על השליטה בו בין החרדים לכיפות הסרוגות.

ארלוזורוב מנתחת כיצד בימים בהם שלטה ש"ס במשרד הרי שמונו רבנים המזוהים עם המפלגה כמו גם מנהלי מועצות דתיות ושאר בעלי תפקידים ואילו בשנתיים האחרונות הפכו בבית היהודי את התמונה והחלו למנות דווקא רבנים המזוהים איתם מה שמוסיף ליוקרה ולשררה.

לדבריה, "שנים שלטה ש"ס במשרד הדתות, והפכה אותו למעוז מבוצר של מינוי מקורביה למנהלי המועצות הדתיות, בלניות, רבני ערים ויישובים ורבני שכונות. מדובר בכ–3,000 עובדי מועצות דתיות, וכן מינוי לכל החיים של מאות רבני שכונות, ועוד כ–300 רבני ערים ויישובים".

"השליטה ארוכת השנים של ש"ס במשרד הביאה לא רק לגידול במספר רבני השכונות, אלא גם להדרה גוברת של רבני הציונות הדתית מתפקיד רבני היישובים. החזרת המשרד לבית היהודי לפני שנתיים, לפיכך, סומנה כהישג חשוב לבנט: סוף־סוף רבני הציונות הדתית יכולים היו לחזור ולכבוש את המשרות הנחשקות של רבני יישובים. המהלך הראשון שעשתה הבית היהודי היה לקבל אישור תקציבי להגדלת מספר רבני היישובים ב–69 תקנים ובכך לחזק ולהדק את שליטתה במנגנון", כותבת ארלוזורוב.

בנוסף מנתחת ארלוזורוב גם בנושא בניית מבני הדת ובתי הכנסת מובילות המפלגות השולטות במשרד אג'נדה משלהם והדבר בא לידי ביטוי בשטח.

לטענתה הגדילו לעשות בבית היהודי כאשר צירפו למשרד את מנהלת הזהות היהודית בעלת תקציב חריג של 17 מיליון ש"ח שכל תפקידה להיות הזרוע המיסיונרית לחיזוק החינוך היהודי כשהכסף מנותב בקלות לפי מטרות השר ופקידי משרדו.

הדבר הבולט במשרד הדתות אינו התקציב הגדול, טוענת ארלוזורוב, אלא הקלות הבלתי־נסבלת שבה זורם הכסף. לא רק בדרך העמומה של מינויים ובניית מקוואות, אלא גם דרך תמיכות ודרך רזרבת שר.

כך לדוגמה, מירב התקציב שמחלק המשרד לגופים פרטיים, מתחלק בין ארבע עמותות. עמותת חמדה שקיבלה 9 מיליון ש"ח בין 2009-2014, עמותת מענה שמחה שקיבלה 5 מיליון ש"ח באותן שנים, שני עמותות אלו עוסקות בקשר עם יהודי התפוצות. העמותות האחרות עוסקות בזוגות חשוכי ילדים, עמותת פוע"ה שקיבלה 7 מיליון שקל ועמותת בוני עולם שקיבלה 3 מיליון שקל.

כשהמשרד עבר לידיים של הבית היהודי הצטרפה עמותה נוספת לרשימה, הישיבה הגבוהה אור עציון, שמקבלת 2.6 מיליון ש"ח.

אבל זה לא נגמר בזה, במשרד ישנם "רזרבות שר" בסך 6 מיליון שקל, שלמעשה השר יכול לחלק בלי קריטריונים לפי ראות עיניו.

וישנו גם סעיף תקציבי של "קליטה ובעיות ביטחונייות", לדברי ארלוזרוב, מירב הכסף מסעיף זה הגיע להתנחלויות.

ממשרד הדתות מסר בתגובה: "חלוקת תקציב המועצות הדתיות נקבעת בהתאם להחלטות הממשלה והחוק. גם הקריטריונים למינוי רב יישוב נקבעו בדו"ח של ועדה בין־משרדית לעניין. הרבנים הרפורמיים מוסדרים דרך משרד התרבות, ובאשר לרבני שכונות — המשרד החליט על מתווה חדש של תמיכה ברבני הקהילות. מאז 2003 לא הוכרו רבני שכונות חדשים. רזרבת השר מחולקת בהתאם לקריטריונים, המאושרים משפטית, ונועדה לסייע למועצות דתיות שנקלעו לחוסר איזון תקציבי שלא באשמתן. 3,000 עובדי המועצות הדתיות מועסקים בשכר שנקבע על ידי הממונה על השכר באוצר".