בתחילת השבוע נכחתי באולם הכינוסים המרכזי בבית המשפט המחוזי בתל אביב שם נפתחו הדיונים במסגרת הטיעונים לעונש במשפטו של האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו.
היה זה מחזה מרגש לראות את אולם בית המשפט כשהוא מלא מפה לפה וגדוש בחסידים ותלמידים החשים כי הם חייבים את חייהם, בעיקר אלו הרוחניים אך לא רק, לכבוד הרב. "בזכות רבי יאשיהו התקרבתי לדת, כיום אני לומד בכולל יום שלם", מספר לנו אחד מהם.
לא כולם הצליחו להיכנס לתוך היכל השופט. הצפיפות היתה גדולה. חלקם הגדול נשאר בחוץ ואמר פרקי תהילים להצלחת משפטו של מורם ורבם, מנהיגם הרוחני. "אנו מתפללים שיהיה נס והכל יתהפך לטובה", אמרו התלמידים בתקווה.
בתוך אולם המשפט התנהל דיון מתוח כאשר מצד אחד נציגי הפרקליטות מגלים עיקשות ונחישות ללא כל כוונה להתפשר ועומדים על שלהם במלוא העוז. השופט עודד מודריק שהאזין ברוב קשב לטענות שני הצדדים ונתן במה גם לפרקליטי הרב היה נראה כמי שעדיין לא סגור בהחלטתו.
אך בכל אופן צרם לי, או יותר נכון לומר, הוכח לי שוב, כמה מערכת המשפט הישראלית המתבססת על תרבות המשפט ופסקי דין מערביים, רחוקה מכל תחושה של חמלה וצדק המופיעים רבות במסורת היהודית.
העדויות הרבות על מעשי החסד והנתינה האינסופיים ללא כל רצון לקבלת תמורה, של כבוד הרב, הרשימו את כל הנוכחים אולם דווקא בעיני הפרקליטות לא נראה היה כי הדבר מתקבל בכבוד הראוי וברגש הנכון למעשים מופלאים שכאלו.
אפילו עיתונאים ואנשי תקשורת הנחשבים לניטרליים וכמי שאינם מזוהים עם אף צד, הוזילו דמעה והתרגשו למשמע תיאורי העדים, אולם נדמה היה כי נציגי הפרקליטות מעדיפים את החוק היבש, כביכול את האמת האבסולוטית על פני הצדק והחמלה. ייקוב הדין את ההר ויהי מה.
אלמנות העידו בעיניים בוכיות על מעשי הצדקה של הרב, ראשי ארגוני חסד על פעילויות העזרה הנפלאות, אך נדמה כי הדבר לא פרץ סדק בחומת הלב האטום. הלב המשפטי. וחבל.
לתלמידיו הרבים של הרב פינטו התבהר כבר במהלך הדין ודברים בהיכל בית המשפט מדוע בחר מורם ורבם האדמו"ר הנערץ לסיים את הסאגה המשפטית המפרכת הזאת, בסוג של הודאה, הגם שאינו אשם, כפי שסיפר לא אחת.
מול רוח הלחימה העיקשת שמגלה הפרקליטות בנסיון לדרוס בכוח את זכויותיו המשפטיות, כשבמקביל מתמודד הרב עם מצב בריאותי שאינו פשוט כמו גם מצבה המורכב של רעייתו הרבנית והדאגה לבני המשפחה, ונוסף על כל אלו החשש מפני פגיעה בהיקפי הענק של מעשי החסד, הובילו בחצר ובקרבתו של הרב להחלטה לחתום על הסכם טיעון.
הראיה המוכחת כי בפרקליטות סימנו את המטרה ולא מתכוונים לתת לעובדות ולאמת לבלבל אותם מתבררת עם הדיווחים השבוע כי שרת המשפטים החדשה של ארה"ב, לורטה לינץ', שכיהנה עד לא מזמן כתובעת הפדרלית הכללית במחוז מזרח ניו-יורק, אישרה בכתב את גירסתו של הרב הטוען כי דיווח עוד בשנת 2011 לסוכן ה-FBI על יחסיו האישיים הקרובים ביותר עם תת-ניצב אפרים ברכה ובנוסף היא מאשרת, כי הרב פינטו מסר עוד לפני כ-3 שנים לסוכן ה-FBI כי במסגרת הידידות ששררה בין השניים הוא אף נתן לברכה סיוע ממוני על-בסיס אישי.
עותק מהמכתב שוגר גם לפרקליטות המדינה. אולם למרות זאת, מסתירה הפרקליטות את המידע הכלול בו הן מהציבור הרחב והן מבית המשפט המחוזי בתל אביב. וברור מדוע, המידע עשוי לשפוך אור ולסייע לגירסתו של הרב ולעשות צדק בפרשה. מידע זה עשוי לסייע בבירור הפרשה ולעשות צדק. להבהיר את נסיבות מתן הכספים ובמקביל אף להוכיח כי ברכה קיבל כספים אסורים ואמור להיות מודח מתפקידו. המעתב מגלה ברורות כי התביעה בארה"ב מאמינה לחלוטין לגירסת הרב ומגבה אותו ואף מאשימה את התביעה בישראל בהתנהלות שאינה הוגנת ואף רומזת על עיוות הדין ועל כך שהמטרה במדינת ישראל, והיא "הפללת הרב פינטו", מקדשת את האמצעים גם אם הם מפוקפקים ואינם כשרים.
לסיכום מצערת העובדה הכואבת שבפרקליטות לא מתכוונים להרפות מן הטרף וממשיכים במלחמה עיקשת ודורסנית במטרה למוטט את הרב פינטו. כולנו תקווה שלמרות הרוח הרעה ששררה בבית המשפט, הצדק האמיתי ברוח התורה הקדושה ייצא בסופו של דבר לאור.