ההישגים של נציגי הציבור החרדי ממפגלת 'יהדות התורה' במהלך המשא ומתן הקואליציוני אשר פעלו בשקט מתחת לרדאר התקשורתי והביאו לתוצאה מרנינה לפיה מרבית גזירות לפיד יבוטלו מביאים לכעס ולקנאה בקרב כלי התקשורת הכללית המנסה לכנות זאת "סחטנות חרדית".
הבוקר (רביעי) מפרסם העיתון "יתד נאמן" מאמר תגובה להסתה וטוען כי הכל בשל העובדה שהחרדים שיתפו פעולה עם ביבי ולא פעלו למען הקמת ממשלת שמאל.
"מן הרגע שבו התפרסמו תוצאות הבחירות, מהן עלה כי בנימין נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה על אפה וחמתה של מרבית התקשורת הישראלית – היה ברור שזו רק שאלה של זמן עד שהנשק החלוד מנשוא אך היעיל להפליא, ששמו "הסחטנות החרדית", יישלף מן המחסן שבו אופסן בשנתיים האחרונות מחוסר שימוש, ויוזנק לכותרות", כותב יתד נאמן.
יתד ממשיך וכותב כי "זה מה שמתרחש ב-48 השעות האחרונות, כאשר כל מיני "טיוטות" מחדרי המו"מ הקואליציוני מגיעות לידיהם של אנשי תקשורת, שמצידם מספקים את ה"סחורה" וזועקים מרה נגד שורת הדרישות הלגיטימיות של הנציגות החרדית, תוך האשמת נציגי הליכוד ש'נכנעו לאורך כל הדרך לחרדים'".
"ראוי להתקומם לפני הכל על סגנון הדברים, על הטרמינולוגיה ועל הדמגוגיה", מבהיר יתד, "מי שקורא את ציוצי ה"גיוואלד", עלול להתרשם שמדובר במו"מ עם נציגי מדינות אויב או ארגוני טרור, ולא במו"מ לגיטימי בין מפלגות שכל אחת מהן זכתה באמון בוחריה – ועתה כל אחת מהן עושה את המוטל עליה: לדאוג יחד לצרכי כלל הבוחרים ולהבטיח חלוקה הוגנת של המשאבים. זהו טיבו מאז ומעולם של מו"מ קואליציוני, אבל רק כשהנושאים ונותנים הם נציגי הציבור החרדי – היענות לבקשותיהם נחשבת ל"כניעה", משל המדינה ומשאביה הם נכס בלעדי של מפלגה זו או של ציבור מסויים".
יתד מזכיר כי לפני שנתיים בהקמת הממשלה לא נשמעו אותן אמירות כאשר נציגי המפלגות קיבלו את דרישותיהן. "משום מה בפעם הקודמת כל דרישה נחשבה הוגנת וכל היענות בחיוב התקבלה בהבנה, שלא לומר באהדה. כמה זה עלה למשלם המיסים הישראלי? זאת התברר רק ברבות הימים, עמוק בתוך הקדנציה. אז משום מה – זה היה בסדר גמור".
"אז מה קרה הפעם? ברור לחלוטין", שואל יתד ומשיב, "הפעם הכתיב הבוחר הישראלי מפה פוליטית חדשה וחילק את המנדטים באופן שכמעט ולא הותיר מקום לספק באשר לשותפים הפוטנציאליים לממשלה הבאה. מרבית המפלגות שהשתתפו בקודמת הוכו קשות בקלפי, אחת מהן נזרקה אל מחוץ לתמונה הקואליציונית הנוכחית (וטוב שכך), בעוד האחרות תובעות כעת מנתניהו להתעלם מהירידה הדרמטית בכוחן ולשמר למרות הכל את מעמדן סביב שולחן הממשלה, וכמובן את מספר ואיכות התיקים שתקבל כל אחת מהן – זאת כמובן איננה סחטנות בעיני המבקרים. במקרה הזה אין חרדים בסיפור.
"לעומת זאת, עיקר התביעות של הנציגים החרדיים, כלל אינן עוסקות בתיקים ובמשרות, אלא בדאגה כנה ל"אזרח הקטן", חלקן הנכבד כמו השבת קצבאות הילדים אף אינו הטבה יחודית למגזר החרדי, אלא לכלל המשפחות המגדלות את דור העתיד, ואף הדרישות הנוגעות למגזר החרדי – צנועות ובסך הכל מבקשות למחוק את חרפת ההתעמרות של הקואליציה הקודמת ולתקן שורה של עוולות הפוגעות בבסיס הקיום הכלכלי המינימאלי של מאות אלפי ילדים והוריהם. זו חובתה הבסיסית של הנציגות החרדית, שצרכי הקיום של בוחריה – להבדיל מבוחרי שאר המפלגות – אף פעם אינן מובנות מאליהן.
"ו-כן, יש גם תביעות הנוגעות לענייני היהדות, קודשי ישראל ושמירת עולם התורה והחינוך הטהור. גם זו חובתה הלגיטימית של הנציגות החרדית, ואין בכך אף לא שמץ של "סחטנות". מי שמבקש מאיתנו להיות שותפים בקואליציה – מבין שיש דברים שהם ציפור נפשנו, ושהוא יצטרך להתחשב בהם, לפחות כפי שהתחשב בשנתיים האחרונות בעניינים שהיו חשובים לשותפיו הקודמים".
יתד ממשיך וכותב כי "בנימין נתניהו מבין זאת, הוא יודע היטב מדוע הוא חפץ בשותפות עם הנציגים החרדיים, שמלבד שמירה על ענייני היהדות וצורכי הציבור החרדי, אינם עוסקים בבחישות מאחורי גבו, ולהבדיל מכמה משותפיו האחרים מעולם לא ביקשו לפגוע בו מאחורי גבו בעיצומה של ההשתתפות בממשלתו. הם נציגים נאמנים לשולחיהם ושותפים אמינים למי שיודע להתחשב בציבור החרדי ולכבד את מילתו. זו הסיבה שהוא מעוניין בהם כשותפים, למרות הביקורת שהוא יודע שצפויה לו מן התקשורת.
"ראוי להזכיר גם, כי מדובר באותה תקשורת שרובה התגייסה זה לא מכבר נגד נתניהו עצמו ובני משפחתו, בניסיון קולקטיבי למנוע את בחירתו. משכשלו במערכה הקודמת – עברו לבאה: ניסיון למנוע ממנו הקמת קואליציה יציבה וטבעית. צריך לקוות שגם הפעם הוא יאכזב אותם. ה"חרדים" במקרה הזה הם רק התירוץ. מפיצי בשורת ה"סחטנות" החדשה-ישנה, לא כל כך "מזועזעים" מהדרישות החרדיות – כמו שהם מתחלחלים לראות כיצד בנימין נתניהו למרות כל מאמציהם מרכיב שוב את הממשלה הבאה".