קטעים ממכתב ששלח החייל הדר גולדין הי"ד לארוסתו בערב חג הפסח אשתקד נחשפו בעמוד הפייסבוק של העיתונאית סיוון רהב מאיר.
"חייב אדם לראות עצמו. מקל ביד, שק על הגב" כותב גולדין, "להיות כבול בעבדות שונה ומשונה במצרים. עד לפה זה יחסית קל. להרגיש את המרחק, את הקושי, את הקילקול, את השאלות... כל אחד עם התיסבוך שלו".
"אבל לצאת מעצמך ולהצטרף לתנועה הגדולה, לעם הגדול שיוצא ממצרים, שנגאל, זה יותר קשה. יד חזקה וזרוע נטויה שממשיכה וגואלת. להאמין שביערנו את החמץ שבנו, נלחמנו בעמלק שזינב בנו, להיות בן חורין באמת".
חבריו של הדר אופטימיים, דקות לפני ההודעה על מותו (צילום: צביקה גרוניך)
הוא ממשיך וכותב: "בן חורין. אני לא רוצה להיות חופשי בלי דאגות, בלי אחריות. זה קטן, זה לא אמיתי, לא מצמיח ולא צומח. אני רוצה להיות בן חורין שהוא עבד ה׳ וישראל עמו - באמת, כמו איש אדמה שמעבד אותה ומצמיח ממנה את כל היופי שטמון בה - בנפשו, בנשמתו".
"חירות של החרות על הלוחות - השמיים האינסופיים. מרחבים עצומים שמופיעים בסוף באבן, בארץ, באדם ומגדילים אותו! לצאת מהקטנות שלי, להצטרף לגדולה של העם שלי ולגלות שהכול בעצם טמון בנו עמוק בפנים כל הזמן. וכל מה שצריך זה... לשאול".