"מתמודדים עם דבר כזה רק עם הכנעה. אם אתה מכניע את עצמך להקב"ה אז מקבלים כוח מלמעלה. אם אתה נהיה אפס אתה נהיה הכל. אם אתה נדבק בה' אז יש לך כוח אינסופי. אני לא יודע מה יהיה מחר, כי עד שלא מגיעים לניסיון לא יודעים" כך אומר הערב (שלישי) גבריאל ששון, אביהם של שבעת הילדים שנספו בשריפה הקשה בברוקלין בראיון לאבישי בן חיים בחדשות ערוץ 10.
הפעם האחרונה בה הוא ראה את ילדיו הייתה ביום שישי בבוקר, לפני שהלכו לבית הספר. "תמיד בבוקר יש בלגן שכל אחד מחפש את הדברים שלו לפני היציאה לפני בית הספר" סיפר.
על רעייתו ובתו שנמצאות עדיין במצב קשה בבית החולים אמר: "אמרו לי שבדרך כלל לוקח כמה חודשים בשביל לצאת ממצב כזה. אנחנו מבקשים שכל עם ישראל יתפלל עליהם. שמה של אשתי הוא גילה בת פרנסיס ושמה של בתי הוא ציפורה בת גילה. התפילות עוזרות".
לדבריו, "הרופאים אומרים שהן ייצאו מזה, אבל מזה אני לא כל כך דואג. הן לא יודעות מה קרה בתוך הבית למשפחה, על זה אני דואג. לפני שיצאתי לישראל הלכתי לבקר את בתי בבית החולים. היא התעוררה קצת והיא שאלה 'מה עם אמא?'. אמרתי לה שהיא בבית חולים אחר ומטפלים בה. היא רצתה לשאול מה קרה עם האחרים אבל לא ידעתי מה לענות לה.
אני חושב שאני האיש שהכי נכון שיספר להם אבל אני ממש לא יודע איך לספר להן".
"אתה יודע מה הכי כואב לי?" הוסיף האב "יש הרבה יהודים חילונים שלא מבינים מה זה לימוד תורה ומה זו המתיקות של התורה. אם לומדים אפשר לקפוץ משמחה. הילדים שלי כל כך אהבו ללמוד איתי תורה כי זה שימח אותי ושימח אותם. זה עושה קשר חזק בין החברותות ובין אבא לבן".
"אין לנו שאלות ואין לנו תשובות. יהודים אוהבים לשאול, אבל צריך לדעת שההבנה שלנו מוגבלת. מה שרציתי מהילדים שלי שהם יהיו תלמידי חכמים, ירביצו תורה ויעשו חסד אחד עם השני. כולם מדברים על כמה שהם היו מיוחדים. זה מה שרציתי, אבל הקב"ה רוצה אחרת. הוא ברא את העולם בשביל להיטיב".
הלווית הילדים, אמש (צילום: אלי מנדלבאום, ynet)
"אני מבקש מכולם לקחת על עצמם חיזוק - אם לא שומרים שבת שישמרו שבת, או משהו אחר, בין אדם לחברו, לעשות שלום בין בני משפחה שיש מריבה. בסוף קיום המצוות הוא לא בשביל הקב"ה אלא בשבילכם. זה הנחמה שלי. במקום שהבנים שלי יהיו גופות, הם יחיו בתוך מצוות ואהבה של אנשים אחרים. זה הביטוי שלהם בחיים".