בשביל מה היו כל הבחירות?

לפני שהוחלט על הקדמת הבחירות ניסיתי להבין מאריה דרעי מה פתאום הוא לוחץ להקדמת הבחירות, כשש"ס במצב קשה ואין לה סיכוי לשחזר את ההישג של 11 המנדטים.

דרעי הסביר שכל הרעיון הוא להעביר 9 - 10 מנדטים מלפיד לכחלון ולחזור לממשלה וששווה לו שזה יקרה גם אם ש"ס תרד במספר המנדטים (הוא לא דמיין שזה יהיה עד כדי 7, אבל עדיין).

וזה בעצם הדבר היחידי שקרה כאן: כולם כבר שמו לב שגוש הליכוד - ליברמן - בנט - היה ונותר 43 מנדטים. גוש עבודה - ציפי לבני - מרצ היה ונותר 27 - 28 מנדטים ושהשינוי המשמעותי הוא בעצם רק בגוש המרכז, שבו עברו אל כחלון 10 מנדטים מה-19 של לפיד וה-2 של מופז.

החרדים, בגלל אלי ישי, הפסידו 3 - 4 מנדטים והערבים עלו באותו מספר. אבל עדיין החידוש הוא: המנדטים שעברו מלפיד לכחלון ואשר מבשרים על חזרת החרדים לממשלה בתנאים נוחים במיוחד: נושא השוויון בנטל נדחק באדיבותו של לפיד לקרן זווית.

ואת כל זה אני אומר בשביל הקטע הבא:

ואיזה מסכנים החיילים ששוכבים עכשיו בבוץ. הם אלה שאכלו אותה. למה? לפיד עסק באינטנסיביות במסע הסברה במסגרתו הונה את עצמו ואת כולם כאילו בעיית השוויון בנטל נפתרה והחרדים כבר מתגייסים.

לכל המערכת הפוליטית נוח לשחק אותה כאילו אכן זה מה שקורה למרות שמדובר בבלוף מוחלט. ומאחר שבעיית הגיוס כאילו נפתרה והחרדים בדרך לממשלה ולפיד קבור עמוק בתוך הבלוף העצמי אז אין מי שיודה שאין שוויון בנטל ואין מי שילחץ לפחות על העלאה דרמטית בשכר החיילים מהשדרה המרכזית בחברה הישראלית, שהרי הם והוריהם שמממנים אותם ימשיכו לשאת בנטל לבדם.

(מתוך עמוד הפייסבוק של אבישי בן חיים)