הילד נמצא בסכנת חיים, והרופא קבע שהניתוח יש בו סיכוי להצלחה, ועוד שהילד נולד אחר ציפייה של יותר מעשור שנים... ר' שלמה זלמן אוירבך קבע לא להכניס את הציבור לעול הוצאות הניתוח ולכן, אין לעשות 'קול קורא' לאסוף הממון הנדרש. ואחר זמן הילד הקטן נפטר לבית עולמו
אבי התינוק זכה להתקפות מבני משפחתו זה מה שקורה ששומעים לרבנים...לך תדע אם היית שומע אולי התינוק היה יוצא מחוליו לחיים טובים... עכשיו יש לך בן חמוד... אבל, תחת מצבה דוממת.
האברך הגיע לר' שלמה זלמן וסיפר לו על הטענות כנגד הרב שלא הסכים לחתום על הקול קורא... ועל החיים הקשים שלו בעקבות הטענות הרודפות אותו
והגרש"ז השיבו בשאלה: מדוע באת לשאול את ר' שלמה זלמן?
האב שהיה בן תורה השיב: כדי לשמוע מה ה' רוצה ממני.
וסיכם הגרש"ז: ר' שלמה זלמן אמר את מה שה' רצה!
אורו עיני האב השכול, והארת פניו הוכיחה כי הקשר בינו לבן ה', הוא קשר של אהבה, שמיים רבים ויהיו זידונים אשר יהיו, הם רק יעצימו את הקשר בן האדם לאלוקיו.
• • •
גם בשערי מוות, תורת ישראל נאמנת היא להחזיר את אהבתה לנאמנים לדרכה, להציל אפילו ממיתה משונה, העדות לכך היא רבן גמליאל נשיא ישראל.
מה היה? רבן גמליאל נמצא בספינה בלב ים גלים מטורפים נאבקים ביציבות הספינה, שכמעט וכורעת במאבק, רבן גמליאל בלב הסערה, מבין בבהירות כי הקפדתו של ר' אליעזר על כך שחתם על כתב הנידוי היא מסעירה את הים.
מיד עמד רבן גמליאל ואמר אני חתמתי על הנידוי, על בסיס הפסוק 'אחרי רבים להטות' בנקיון מוחלט של כבוד, לא לי ולא לבית אבי, כפי המבואר בתלמוד ב"מ נט: עיין שם.
השמיעה לחכמי התורה, כמוה כשמיעה לה', ואם שמיעה לתורה הצילה את רבן גמליאל ממוות לחיים לאלפנו בינה בא, כי לעולם, השומע לתורה ממשיך לעצמו חיים.
• • •
ביציאה מהשיעור תהה בפני יהודי יקר: האם אתה רוצה לומר כי התורה שומרת שמשקרים עליה??? והטיח בנימה רטורית, זה הגיוני??? והמשיך בנעימות, כל מה שאמרת לגבי רבן גמליאל ור' שלמה זלמן, הזדהתי מהסיבה שהנתונים שהציגו בפניהם היו נכונים, אבל... היום לפי המבט שלי מטעים את רבנים...
ביקשתי לשתף את הדייקן בדיבורו, בעובדא שהגיעה לשולחני, ההורים אומרים שיש להם ילד קט, אבל שקרן, כן, לא פחות ולא יותר ילד שקרן, ולמה, כי כל פעם בא לפניהם עם סיפורים הזויים, כמו, שראה אריה גדול והוא נתן לו מכות... והאריה ברח... מה שמצחיק את הקורא לבטח,,, את ההורים הדאיג...
עד שהבינו כי ילד קט לעולם לא משקר, ילד קטן הוא מדמיין, ומבחינתו הדמיון והמציאות זה אחד, זה גיל כזה... ומהורים דואגים הפכו להורים צוחקים.
• • •
הסיסמא הידועה 'ילד מגיל תשע לא חוצה כביש לבד' ואם הוא בגיל עשר ואי אפשר לסמוך עליו ניתן לו לחצות כביש לבד!? כשיהיה ברור להורה כי יש לילד הגיון ולא דמיון, מתי לחצות כביש ומתי לא, נאפשר לו את לקחת אחריות על עצמו לחצות כביש לבד
כל עוד ישראל בכביש הגלות, הסואן בסכנות נוראיות, העצמאות לחצות כביש כזה לבד, זה רק למי שה' נותן [לא לוקח] לו מלכות וממשלה, אלו הם גדולי ישראל מעתיקי השמועה שהנהגת העולם מסורה להם, ולא לדעתם של הכלל ישראל. שכן, השכל האנושי הוא דמיון מול השכל האלוקי, לא פחות ממה שהגיון הילד הוא דמיון מול שכל ההורה.
ומכיון שכך, מי שמסקנת דעתם של גדולי ישראל אינה נוחה לו, כי לדעתו הנתונים שהגישו לפני גדולי ישראל היו שגויים, זה כמו ילד לפני גיל תשע שמעוניין לחצות כביש לבד, ומה יסכן גבר להתלונן בה' ובמשה עבדו.
• • •
לכך הבטוחה הטובה ביותר לשמוע לגדולי תורה בכל העתי"ם והזמנים, בתקופת רבן גמליאל והגרש"ז אוירבך זיע"א, ושיבדלו לחיים טובים חכמי דורנו, שהם המייצגים את רצון ה' בדורנו.
עוד רגע , מאז ומעולם גדולי ישראל חלקו, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים, וכל דרך נאמנת ודביקה בדרכה. והחשוב מכל ליזהר בדעת הניגוד, כי ב' הדעות מרועה אחד ניתנו.