שופטת בית משפט השלום בירושלים תמר בר אשר צבן קיבלה את תביעתו של חננאל דורפמן, תושב יישוב הדעת שעבר חיפוש משפיל בבית המעצר במגרש הרוסים, וקבעה כי החיפוש שעושים בשב"ס כלפי עצורים ועצורות אינו סביר ומידתי.
השופטת פיצתה את דורפמן בסך של עשרת אלפים שקלים והורתה לשב"ס לשלם את שכר הטרחה של עורך הדין איתמר בן גביר שייצג את דורפמן בסך של שמונה עשר אלף נוספים.
דורפמן נעצר לפני כשנתיים לקראת פינוי מגרון, ונטען כי הוא ארגן הפגנות נגד הפינוי. הוא נחקר ונכלא במגרש הרוסים בירושלים. בכניסה לבית המעצר נלקח דורפמן לחדר צדדי והשוטרים הורו לו להסיר את כל בגדיו ולהתכופף, הוא סירב אך בשב"ס הודיעו שזה הנוהל באשר לכל העצורים.
בכתב התביעה נטען כי מדובר בחיפוש לא חוקי וכי השב"ס פועל שלא על פי החוק, עוד נטען כי גם מעצרו של דורפמן עצמו היה שלא כחוק ולא היה מקום למעצר.
בפסק הדין של השופטת שהתקבל היום, דחתה השופטת את הטענות באשר למעצר וקבעה כי היה חשד סביר נגד דורפמן אך קיבלה את הטענות באשר לחיפוש וקבעה כי מדובר בחיפוש שנערך באופן לא סביר ולא מידתי.
השופטת קבעה כי "כלל נראה שאין מקום לחלוק על כך שההוראה הקבועה בפקודת בתי הסוהר מסמיכה סוהרים לערוך חיפוש בערום גם על עצורים ולא רק על אסירים ואולם נראה שהקושי נעוץ ביישומה של ההוראה כאשר עולה מהראיות שהחיפוש נערך ללא כל הבחנה בין סוגי העצורים,עילת מעצרם, גילם או מינם. ספק רב אם צעד זה עולה בקנה הוראות פקודת השב"ס, וכן ספק רב אם הוא עולה בקנה אחד עם הוראות חוק היסוד, כבוד האדם וחירותו".
עוד קבעה השופטת כי מרשימה שהוגשה לה על ידי השב"ס עולה כי במשך חצי שנה חרף מספר עצום של עצורים לא נמצא אף לא מקרה אחד שבו אסיר ניסה להחביא חפץ כלשהוא במקום שכדי לאתרו נדרש חיפוש בערום הכולל את שלב ההתכופפות.
עוד הצביעה השופטת על כך שהשב"ס כלל לא מקיים את ההוראה הקובעת כי במקרה שאסיר מתנגד לחיפוש זכותו לעבור שימוע וקבעה כי אותו "שימוע" כפי שעולה מהראיות אינו אלא הסבר או שמא איום כי בהעדר ההסכמה יערך החיפוש בחוק, "התנהלות זאת היא התנהלות חמורה, עומדת בניגוד לחוק בהיותה פוסחת על השלב שבו נדרש הקצין לבחון את טעמי התנגדותו של העצור" קבעה השופטת.
לאור העובדה כי מדובר במקרה ראשוני של תביעה נגד שירות בתי הסוהר בגין חיפוש שכזה ולפסק הדין עשוי להיות השלכה על תביעות דומות, קבעה השופטת כי הפיצוי לא יהיה גבוה בין היתר כדי לאפשר לשב"ס לשנות את המדיניות, אך מאידך קבעה שיש לפסוק סכום מרתיע שיהיה בו כדי לרפא את נזקו של התובע, כך שיעמיד אותו במקום שבו יהיה ככל שניתן בטרם נגרם. על הפיצוי להיות ממש וכאמור לא אך פיצוי נחמה או פיצוי סימלי, אך מאידך הפיצוי לא נועד להעשיר את הנפגע.
על בסיס זה קבעה השופטת בר אשר צבן, שיש לפצות את דורפמן בסכום של עשרת אלפים שקלים וכן לאור היקפי הסיכומים והחומר בתיק השב"ס ישלם גם שכר טירחת עורך דין לאיתמר בן גביר על סך של שמונה עשר אלף שקלים.
עו"ד איתמר בן גביר, אמר ל"כיכר השבת" בתגובה כי "ההתעסקות עם התיק הזה הייתה בגדר שליחות שעשיתי לנוער שלנו. בשנים האחרונות ישבו במשרדי לא מעט נערות ונערים שעברו חיפוש משפיל דומה והתחושה הייתה שהם עברו טראומה קשה ופגיעה משפילה ולא מוצדקת.עד היום אני זוכר את הנערות שנעצרו בחשד להפגנה וישבו במשרדי ממררות בבכי כי סוהרות החליטו להשפיל אותן ולבזות אותן תוך התעלמות מהזעקה שלהן".
"טוב עשתה השופטת תמר בר אשר צבן, שאיזנה היטב בין האינטרסים השונים ותוך התחשבות בזכויות האדם ואין לי ספק שאת ההחלטה שלה ילמדו באוניברסיטאות עוד שנים רבות, יחד עם זאת, נדמה לי שסכום הפיצוי היה צריך להיות יותר גבוה הרבה יותר מהסכום שנפסק במיוחד לאור חומרת הפגיעה במרשי, וגם במטרה לחנך ולהעביר מסר חד משמעי לשירות בתי הסוהר", הוסיף.